תובנות ומאמרים
השקעה על פי ההלכה
תובנות, מדריכים ומידע מבוסס נתונים.
סיכום הסוגיות הכללי
סיכומי הסוגיות בנושאי השקעות בצורה מתומצתת עם הפניות לסוגיות השונות
מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק
ריבית היא מחיר הכסף, ולכן אי אפשר לדון בה בלי השאלה שכל קורא שומר תורה ומצוות שואל את עצמו בסניף הבנק: אם ריבית אסורה, כיצד פועלת כל המערכת הזאת? התשובה עוברת דרך שטר אחד בן יותר מארבע מאות שנה, דרך מחלוקת הפוסקים בשאלה אם בנק שהוא חברה בע"מ נחשב לווה ומלווה לעניין ריבית, ודרך כמה שאלות שהמשקיע…
כסף בבנק, עבודה בלי חשבונית והשגת גבול
במדידת הכלכלה עצמה אין הרבה הלכה. אך בדרך נוגעים בשלושה עניינים שבהם שומר תורה ומצוות נתקל כמעט בכל שבוע: הכסף המופקד בבנק, תשלום שעובר מיד ליד בלי חשבונית, וחנות מתחרה שנפתחת בסמוך. אין בדברים שלהלן הכרעה להלכה ולמעשה. מטרתם להציג את השאלה, את מקורותיה ואת טעמי השיטות, כדי שהקורא יוכל להציג אותה…
האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה
אם מניה היא חלק מחברה, יש לכך השלכה ישירה. מי שקונה את המדד קונה חלקים באפל ובמיקרוסופט, וגם ברשת מקדונלד'ס. וסניפי הרשת הזאת פתוחים בשבת, מוכרים בשר בחלב, ומחזיקים חמץ בפסח. ומי הם הבעלים של מקדונלד'ס? בעלי המניות שלה, ובהם המשקיע במדד. ומכאן שלוש שאלות: של מי החמץ, של מי איסור חילול השבת, ושל מי…
כסף בהלכה: שטר, הצמדה והלוואה בדולרים
כסף, כפי שמסבירים המאמרים הכלכליים באתר, הוא הסכמה, והערך שלו נשחק עם הזמן. לשתי הטענות האלה יש המשך הלכתי מעשי מאוד. הראשונה מעוררת את השאלה אם שטר נייר הוא בכלל "כסף" כשמצווה דורשת כסף. השנייה נוגעת בכל מי שהלווה פעם לחברו, או הפקיד כסף בגמ"ח, וגילה שהסכום שחזר אליו קונה פחות ממה שנתן. אינני רב…
היתר עיסקא, אג"ח והצמדה למדד: שאלות נפוצות
אג"ח של ממשלה זרה או של חברה זרה היא הלוואה לגוי, ומרן השולחן ערוך קובע שמדין תורה מותר להלוות לגוי בריבית, ושחכמים אסרו רק בתנאים מסוימים, "והאידנא מותר". זה הבסיס לכך שהשאלה שם קלה יותר. אולם יש לציין: לא מצאתי פוסק שכתב זאת במפורש על אג"ח אמריקאיות.
קוביא, מינוף, מכירה בחסר ומידע פנים בהלכה
מסחר במניות מעורר שלוש שאלות: האם קניית מניה בציפייה שתעלה יש בה משום הימור? האם מותר ללוות כדי להשקיע, כדרך שעושה מאסק, או למכור מניה שאולה? ומה דינו של מי שמרוויח ממידע שאין לאחרים?
קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי
המשקיע במדד קונה את כל השוק בבת אחת. אולם לשומר תורה ומצוות, "כל השוק" כולל גם חברות שמוכרות חמץ בפסח, עובדות בשבת ולוות בריבית. השאלה היסודית, אם המחזיק מניה נחשב שותף בחברה ובמעשיה, התבארה במאמר האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה, ולא נחזור עליה כאן. השאלה המיוחדת כאן היא: מה משתנה כשהמשקיע…
מעשר מרווחי הון, הוראת קבע וגמ"ח
עד כה הכיר רוב הקוראים את מצוות מעשר כספים בעיקר מן המשכורת, ושם החשבון פשוט: נכנס כסף, ומפרישים עשירית. אבל מי שמשקיע לפי העקרונות שבאתר, החשבון מסתבך. יש תיק שעולה ויורד, קרן מחקה שאינה מחלקת דיבידנד, קרן השתלמות שאין נוגעים בה שש שנים, והפקדות של המעסיק שמעולם לא עברו בחשבון העובר ושב. כאן…
מסלול הלכה: מי מעיד על כשרותו, כמה הוא עולה והאם חובה
כל מה שנאמר באתר על מסלולי הפנסיה נכון גם למי ששומר מצוות, אלא שאצלו יש לשאלה "באיזה מסלול אני" קומה נוספת. בקרן פנסיה חדשה הכסף שייך לעמיתים, והחברה רק מנהלת אותו. המשמעות היא שהשאלות שנידונו במאמרים האחרים, בעלות על מניה של חברה שעובדת בשבת או מחזיקה חמץ (האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה)…
מניות, בל יראה ושבת: שאלות נפוצות
הבעיה כפולה. לפני פסח: חמץ של ישראל, ואפילו חמץ של גוי שהישראל קיבל עליו אחריות, חייב ביעור. ואחרי פסח: "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה". לכן השאלה של מי החמץ קובעת גם מה עושים לפני החג וגם מה קונים אחריו.
ביטקוין, חוזים עתידיים ורווח מהתייקרות בהלכה
רוב המדדים והשווקים אינם מעוררים שאלה הלכתית חדשה. דאו ג'ונס, ראסל 2000 ותל אביב 35 הם סלים של מניות, וכל מה שנתבאר במאמר האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה בעניין בעלות בחברה, ובמאמר קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי בעניין קרן המחקה מדד, חל עליהם באותה מידה. השאלות החדשות עולות בשני…
ביטוח חיים, הלוואה מקרן ההשתלמות וירושה בהלכה
פנסיה וקרן השתלמות הן כסף שנועד לימים שבהם האדם כבר אינו עובד, והביטוחים שבצידן נועדו לשעה שבה חלילה לא יהיה עוד כאן. שני העניינים מעוררים שאלות שאדם שומר מצוות שואל את עצמו: האם ביטוח חיים מתיישב עם מידת הביטחון, מה דינה של הלוואה בריבית שקופת החיסכון נותנת לעמיתיה, ולמי הולך הכסף אחרי מאה ועשרים.…
פקודה שבוצעה בשבת, היתר עסקא בבית ההשקעות וניכוי מס
עניין טכני כמו פתיחת חשבון מסחר נראה לכאורה רחוק מן ההלכה, ודווקא הוא מעורר שלוש שאלות מעשיות. הראשונה נוגעת לשעון: הבורסה בניו יורק אינה מתחשבת בשעת כניסת השבת בירושלים. השנייה נוגעת לריבית העוברת בחשבון המסחר. והשלישית נוגעת למס, משעה שבוחרים ברוקר שאינו מנכה אותו במקור.
פיקוח מחירים, העלאת מחיר ואונאה בהלכה
המחיר, כפי שמסבירים המאמרים הכלכליים באתר, הוא מנגנון חלוקה ולא שיפוט מוסרי, ואין לדברים "מחיר אמיתי". לקורא שומר תורה ומצוות הדברים מעוררים מייד כמה שאלות. הגמרא עצמה חלוקה בשאלת הפיקוח, אך מה נפסק להלכה? אם מחיר שעולה הוא הודעה, האם רשאי מוכר "לשלוח" אותה בשעת מחסור? ואם אין מחיר אמיתי, מול מה…