כל מה שנאמר באתר על מסלולי הפנסיה נכון גם למי ששומר מצוות, אלא שאצלו יש לשאלה "באיזה
מסלול אני" קומה נוספת. בקרן פנסיה חדשה הכסף שייך לעמיתים, והחברה רק מנהלת אותו. המשמעות
היא שהשאלות שנידונו במאמרים האחרים, בעלות על מניה של חברה שעובדת בשבת או מחזיקה חמץ (האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה)
וריבית באיגרות חוב של חברות (מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק), אינן נעצרות אצל חברת הפנסיה, אלא מגיעות אל העמית
עצמו. לשם כך קיימים מסלולי ההלכה, ובסעיף הזה נעסוק בשלוש שאלות: מה הם, האם הם יקרים
יותר, והאם חובה לבחור בהם.
מהו "מסלול הלכה", ומי מעיד על כשרותו?
מסלול הלכה הוא מסלול השקעה בקרן הפנסיה, שגוף כשרות חיצוני בודק ומאשר את הנכסים שבו. נכון
לכתיבת שורות אלה יש מסלול כזה בהראל, במגדל, בכלל, בהפניקס, במנורה, במיטב ובאלטשולר שחם,
וגם באינפיניטי ובמור, ומנוהלים בהם כ-16.4 מיליארד שקל בקרנות הפנסיה לבדן, עוד לפני קופות
הגמל וקרנות ההשתלמות.1
ויש להדגיש. אין "ועדה הלכתית" אחת שעומדת מאחורי כל המסלולים. יש כמה גופי
פיקוח נפרדים, ולפחות ארבעה מהם פעילים: ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ
העדה החרדית; ועד ההלכה להשקעות וקרנות, המוכר בשם "גלאט הון"; "תשואה כהלכה"; ומכון כלכלה
על פי ההלכה.2 שיטותיהם אינן זהות, ולכן "מסלול הלכה" בקרן אחת אינו בהכרח אותו
דבר כמו "מסלול הלכה" בקרן אחרת.
ומי שסבר שמסלול הלכה פירושו ויתור על המדד, ימצא שהמצב השתנה. גלאט הון מפקח היום גם על
מסלול של הראל שמחקה את S&P 500, ותעודת "תשואה כהלכה" של אלטשולר שחם מכסה גם את המסלולים
שעוקבים אחרי המדד הזה. מסלול ההלכה של מיטב עצמו עבר לחקות את S&P 500, ומסלול ההלכה של
הראל הפך למסלול בסיכון מוגבר.3 אלא שבחלק מהמסלולים האלה הכשרות נשענת על היתר
עסקא פרטי, כלומר על כך שכל עמית חותם בעצמו על היתר עסקא (ההיתר עצמו נתבאר במאמר מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק).
מי שלא חתם, או שרבו אינו סומך על הסדר כזה, אינו מכוסה בפיקוח זה.
ועוד עניין מעשי: הפיקוח משתנה מעת לעת. באותו מסמך של גלאט הון מופיעות גם הודעות על
מסלולים שההשגחה הוסרה מהם. לתעודות יש תאריך תפוגה, וחלק מהתעודות שמתפרסמות באתרי
החברות נושאות תאריך שכבר עבר.4 לכן ראוי לבקש מהחברה את התעודה העדכנית, ולבדוק
איזה גוף חתום עליה ועד מתי היא בתוקף.
האם מסלול הלכה יקר יותר?
כאן המציאות שונה ממה שרבים סבורים. דמי הניהול במסלול הלכה הם אותם דמי ניהול. בקרן
פנסיה דמי הניהול נקבעים לכם, לעמית, ולא למסלול. אם התמקחתם והגעתם ל-0.2 אחוז מהצבירה,
זה מה שתשלמו בכל מסלול שתבחרו באותה קרן. כל מה שנאמר באתר על שיחת הטלפון לקרן הפנסיה תקף במסלול
הלכה בדיוק כמו בכל מסלול אחר.
מה שיכול להיות שונה הוא התשואה, וכאן חשוב לקרוא את המספרים בזהירות, כי קל מאוד להסיק
מהם מסקנה שגויה. הפער אינו קבוע, והוא משתנה מאוד מקרן לקרן. בחמש השנים האחרונות, נכון
לכתיבת שורות אלה, מסלול ההלכה של הראל הניב תשואה נמוכה בפחות משתי נקודות אחוז מהמסלול
לבני חמישים ומטה של אותה קרן, כלומר כמעט אותה תשואה. במנורה הפער היה בסביבות עשרים
ושלוש נקודות. ושאר הקרנות הגדולות נמצאות באמצע, עם פער של כשש עד שלוש עשרה נקודות לטובת
המסלול הכללי.5
הפער הזה אינו "מחיר ההלכה". הוא המחיר של מדיניות השקעה מסוימת, בחברה מסוימת, בתקופה
מסוימת. העובדה שבקרן אחת מסלול ההלכה כמעט השתווה למסלול הכללי מלמדת שהפער אינו גזירה.
הרכב הנכסים שונה ממסלול למסלול, ובשנים האחרונות חלק מהמסלולים שינו את מדיניותם מן היסוד,
כך שהתשואה של מסלול ההלכה של מיטב בחמש השנים האחרונות, למשל, אינה מלמדת הרבה על המסלול
כפי שהוא היום. וכבר הוזכר שחלק ממסלולי ההלכה עוקבים היום אחרי S&P 500.
ולכן המסקנה המעשית אינה לוותר על מסלול הלכה, אלא לבחור בתבונה בתוך מסלולי ההלכה. זו
בדיוק השאלה שיש לשאול על מסלול ברירת המחדל: אם אתם צעירים, בדקו כמה סיכון המסלול
שלכם לוקח, והשוו בין מסלולי ההלכה של הקרנות השונות. מי שבוחר במסלול הלכה מטעמי הלכה מוצא
היום אפשרויות רבות יותר מבעבר, וברמות סיכון שונות.
האם חובה לבחור מסלול הלכה?
כאן אין תשובה אחת, והדעות פרושות על פני מנעד רחב.
בקצה אחד עומדים גופי הפיקוח המחמירים, שרואים במסלול רגיל בעיה של ממש: בעלות על מניות של
חברות שעובדות בשבת ומחזיקות חמץ, וריבית באיגרות החוב של חברות. הרב יעקב לנדו, מגלאט הון,
אף כותב שבקנייה "דרך כל קרן שהיא" הבעלות ברורה יותר ולא פחות, משום שהקרן "מצביעה ומתערבת
בניהול בפועל של החברות".6 לשיטה זו, מסלול מפוקח אינו הידור אלא הדרך.
בקצה השני עומד רבי משה יוסף, שכתב: "השקעה ב'מסלול הלכה' אמנם אין בזה חובה מעיקר
ההלכה. ומותר להשקיע בכל אפשרות השקעה כללי. אך טוב יותר למי שיכול להחמיר בזה."7
אחד מטעמיו הוא שבכספים מעורבים, של יהודים ושל גויים, "יש לסמוך ולומר 'יש ברירה' שאינו
מתעסק אלא עם חלקו של הגוי". ויש מן הרבנים שכתבו בעניין שבת קרוב לזה: "כאשר מדובר ברכישת
מניות בכמות קטנה, ולא בשותפות משמעותית בעסק, אין איסור מן הדין בהשקעה בחברה המחללת שבת",
ומוסיפים שיש ערך בהימנעות.8
ובאמצע יש אפשרות שלא הייתה קיימת לפני כמה שנים: מסלול שמחקה S&P 500 ונמצא בפיקוח, על
סמך היתר עסקא פרטי. מי שרבו מתיר לסמוך על הסדר כזה, יכול לקבל גם את המדד וגם את התעודה.
ומי שרבו אינו סומך על היתר עסקא פרטי, חוזר לבחירה בין שתי השיטות.
המרחק בין השיטות הוא הסיבה שאין כאן הכרעה. זו שאלה למורה ההוראה.
שאלות להציג לרב
- "הפנסיה שלי במסלול כללי (או במסלול מניות). האם מותר לי להשאיר אותה שם, או שעליי לעבור
למסלול הלכה?" - "על איזה גוף פיקוח הרב סומך בהשקעות: ועד הפיקוח שעל ידי הבד"ץ, גלאט הון, תשואה כהלכה,
או אחר?" - "האם מותר לי לסמוך על היתר עסקא פרטי, כדי לבחור מסלול שמחקה S&P 500 ונמצא בפיקוח?"
- "אם השארתי אצל חברת הפנסיה סכום משמעותי רק משום שלא טרחתי להתמקח, האם יש בזה לדעת
הרב משום 'בל תשחית', או חיסרון בהשתדלות?"
-
לפי מאגר פנסיה נט של רשות שוק ההון (data.gov.il), נתוני אוגוסט 2026, שנבדקו
בתשרי תשפ"ז (ספטמבר 2026): 27 מסלולי הלכה בקרנות הפנסיה, כולל מסלולים למקבלי קצבה, בהיקף
כולל של כ-16.4 מיליארד ש"ח. הגדולים שבהם (במיליוני ש"ח): הראל 5,038, מגדל 3,075, מנורה
2,747, מיטב 1,448, הפניקס 1,164, כלל 1,068, אלטשולר שחם 275 ואינפיניטי 77. מספר העמיתים
במסלולים אינו מתפרסם. רשימת החברות וההיקפים משתנים, והמספר מובא כדי לתת סדר גודל. ↩ -
הבד"ץ: תעודות ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שע"י בד"ץ העדה החרדית
ירושלים, באתרי כלל ביטוח והפניקס. גלאט הון: "ועד ההלכה להשקעות וקרנות" (עדכון ט"ז בשבט תשפ"ה).
תשואה כהלכה: "ועד הרבנים לחיסכון ופנסיה כהלכה", תעודה לאלטשולר שחם. מכון כלכלה על פי
ההלכה: תעודת פיקוח המוצגת באתר מיטב. מנורה מזכירה באתרה גם את "בית יוסף". הרשימה נכונה
לתשרי תשפ"ז (ספטמבר 2026). ↩ -
ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון), עדכון ט"ז בשבט תשפ"ה: מסלול הראל פנסיה
מחקה S&P 500 (13415) בפיקוח, בהערה "מסלול זה מבוסס על היתר עיסקא פרטי". על מיטב: "במסלול
ההלכה שבמיטב דש שינו את מדיניות ההשקעה והוא כעת מחקה מדד 500p&s, המסלול נשאר בפיקוחנו אך
מכאן והילך יש צורך להסתמך במסלול זה על היתר עיסקא". על הראל: מסלול ההלכה "יחל להיות
מתאריך 1.1.25 מסלול בסיכון מוגבר, מקביל למסלולי 500p&s, אך מסלול זה נשאר כבעבר ללא צורך
בהסתמכות על היתר עיסקא". לפי המסמך, החתימה על היתר עסקא פרטי נעשית דרך מכשירי "קהילות",
"נדרים פלוס" או באתר "היתר עיסקא למהדרין". תשואה כהלכה: התעודה לאלטשולר שחם מכסה את
"כלל מסלולי ההלכה, מסלולים עוקבי מדד S&P 500, מסלולים עוקב מדדי מניות, מסלולים אג"ח
ממשלות". המצב נכון לתשרי תשפ"ז (ספטמבר 2026), והוא משתנה. ↩ -
גלאט הון, שם: "הוסרה ההשגחה ממסלול ביטוח מנהלים של חברת אילון", ו"מסלול
אג"ח מדינה של קרן השתלמות שע"י חברת מנורה שינה את מסלולו וחדל מלהיות מסלול הלכה".
תעודות הבד"ץ שמתפרסמות באתרי כלל והפניקס נחתמו בכ"ה בחשוון תשפ"א, ותוקפן עד א' בכסלו
תשפ"ב. תעודת תשואה כהלכה לאלטשולר שחם תקפה עד א' באלול תשפ"ו. אין בכך כדי לומר שהפיקוח
הופסק, אלא רק שהתעודה המקוונת אינה עדכנית. נבדק בתשרי תשפ"ז (ספטמבר 2026). ↩ -
תשואה מצטברת נומינלית לחמש שנים, קרנות פנסיה מקיפות, נכון לאוגוסט 2026, לפי
פנסיה נט ולפי השוואת סופרמרקר (דה מרקר). מסלול הלכה מול מסלול לבני 50 ומטה: הראל 54.7%
מול 56.4%; מגדל 51.4% מול 58.8%; כלל 51.9% מול 62.7%; הפניקס 53.6% מול 65.4%; מיטב
49.3% מול 61.8%; אלטשולר שחם 44.7% מול 50.6%; מנורה 41.2% מול כ-64.3%. להשוואה, מסלול
המניות של מנורה הניב 73.9% ומסלול המניות של הראל 68.8%. דמי הניהול הממוצעים באותה קרן
זהים בכל המסלולים (למשל בהראל 0.16% מהצבירה ו-1.47% מההפקדה). ביצועי עבר אינם מלמדים
על העתיד, ומדיניות ההשקעה של חלק מהמסלולים השתנתה בשנים 2024 ו-2025. ↩ -
הרב יעקב לנדו, "מבוא לכשרות השקעות בשוק ההון", אתר ארגון בנקל (מאמר מתומלל
מהרצאה). ועל השאלה אם קרן היא שכבה שמרחיקה מהבעלות או מחזקת אותה, ראו קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי. ↩ -
הרב משה יוסף, "באיזה מסלול מותר לנהל את קרן הפנסיה שלנו", אתר קו ההלכה,
כ"ב בחשוון תשפ"ג. נימוק נוסף שהוא מביא שם: "והרי זה כממון שאין לו בעלים ידועים". הוא מפנה
לספרו ראש יוסף, הלכות ריבית. ↩ -
הרב שלמה אישון, "השקעה בחו"ל מול השקעה בחברות שאינן שומרות שבת", אמונת עתיך
135 (ניסן תשפ"ב), עמ' 153 עד 160; הציטוט מעמ' 157. המאמר עוסק במניות בלבד, "ולא באפיקי
השקעה אחרים כגון נגזרות שונות או אג"ח" (הערה 24). ↩