היתר עיסקא, אג"ח והצמדה למדד: שאלות נפוצות

ומה עם אג"ח, ומה דינן בשנת השמיטה?

אג"ח של ממשלה זרה או של חברה זרה היא הלוואה לגוי, ומרן השולחן ערוך קובע שמדין תורה
מותר להלוות לגוי בריבית, ושחכמים אסרו רק בתנאים מסוימים, "והאידנא מותר".¹ זה
הבסיס לכך שהשאלה שם קלה יותר. אולם יש לציין: לא מצאתי פוסק שכתב זאת במפורש על אג"ח
אמריקאיות.

אג"ח של מדינת ישראל שנויה במחלוקת. המתירים, ובהם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל באגרות משה
והגרצ"פ פראנק זצ"ל בשו"ת הר צבי, רואים במדינה גוף שאין בו אדם שגופו משועבד לחוב, ובעל
הר צבי מדמה אותה להקדש. המחמירים רואים בנכסי המדינה נכסים של יהודים, ולדעתם צריך היתר
עסקא.² נכון לכתיבת שורות אלה לא מצאתי מסמך רשמי של היתר עסקא מטעם המדינה.

ועוד שאלה, החוזרת פעם בשבע שנים. שמיטת כספים הרי נוהגת בזמן הזה מדברי סופרים. יש מן הרבנים שכתבו
שהלוואה לחברה בע"מ ואג"ח אינן נשמטות, ובכל זאת "לכתחילה בכל מקרה טוב לעשות פרוזבול
באשר אין מדובר בטרחה גדולה".³

הלוויתי לאחי. מותר לבקש שיחזיר צמוד למדד?

בשנות השמונים, בימי האינפלציה הגבוהה, כל חיסכון בישראל היה צמוד. ומבחנו של רב אשי, שהובא במאמר כסף בהלכה: שטר, הצמדה והלוואה בדולרים, הוא: אם
המחירים עלו "מחמת טיבעא", בגלל המטבע, מתקנים את החוב, ואם "מחמת תרעא", בגלל השוק, אין
נוגעים בו. אבל מרן השולחן ערוך אוסר ללוות "סאה בסאה", כי הסחורה עלולה להתייקר ונמצא
הלווה מחזיר יותר ממה שקיבל. ההנחה ההלכתית היא שהמטבע קבוע והסחורות הן שמשתנות, ולכן
החזר לפי ערך דומה להחזר סאה בסאה.⁴ מכאן המחלוקת.

בסקירה שנכתבה בשאלה זו נאמר ש"רבים מפוסקי זמנינו אסרו להצמיד חוב למדד, כאשר המשק יציב
והאינפלציה לא דוהרת", אלא על פי היתר עסקא. ביניהם הגאון רבי משה שטרנבוך, בספרו "קיצור
דיני ריבית": "כשקוצץ צמוד למדד, אסור". גם מרן החזון איש זצ"ל יוצא מכך שהחוב נקבע
במטבע: אם המחירים עלו, אפילו בגלל שפע של כסף, "אינו מוסיף לו, דזהו כחו של מטבע". אבל
באותו מקום הוא כותב שאם המטבע נפחת "מפני שאין אנשים נותנין לו אמון", מוסיפים למלווה
את הפחת.⁵ והגר"ש וואזנר זצ"ל, בשו"ת שבט הלוי, מתיר באינפלציה חדה, בהסכמת שני
הצדדים, הצמדה לדולר בלבד ולא למדד, ובמשק יציב אוסר כל הצמדה.⁶

מן הצד השני, כבר המהרשד"ם כתב שכאשר הוכח שהמטבע פחת ושהמחירים עלו בגללו, יש להחזיר את
שווי המטבע הראשון, אף שרבים מהאחרונים חלקו עליו.⁷ הגר"מ פיינשטיין זצ"ל
באגרות משה, כפי שהדברים מובאים בסקירה הנזכרת, מתיר להצמיד כשהאינפלציה דוהרת, ובמקום
שהחוק עצמו מצמיד.⁸ ויש מן הרבנים בדורנו שכתבו שהצמדה למדד אינה ריבית ואינה צריכה
היתר עסקא, והבחינו בין אינפלציה גבוהה לנמוכה.⁹ זו מחלוקת של ממש, ואין
כאן הכרעה אחת. ובבנק, היתר העסקא של לאומי מזכיר במפורש "הפרשי הצמדה לסוגיהן".

הדברים מובאים להצגת השאלה ומקורותיה בלבד, ואינם הכרעה להלכה ולמעשה. יש להציג את השאלה למורה הוראה.

שאלות להציג לרב

1. "הבנק שלי חתום על היתר עסקא כללי. האם די בכך למשכנתא ולמינוס, או שראוי לחתום
   על היתר עסקא פרטי? ואם הכסף הלך לצריכה ולא לעסק, האם ההיתר עדיין חל?"
2. "האם אפשר לסמוך על שיטת האגרות משה, שאין ריבית בהלוואה לחברה בע"מ, ולקנות אג"ח
   של חברות ישראליות בלי לבדוק אם יש להן היתר עסקא?"
3. "האם מותר לי להחזיק אג"ח ממשלתיות ישראליות בלי היתר עסקא? והאם אג"ח של ממשלת
   ארצות הברית פטורות לגמרי משאלת הריבית?"
4. "יש לי פיקדונות, אג"ח, והלוואה צמודה שנתתי לקרוב משפחה. מה מכל אלה צריך היתר עסקא?
   והאם אני צריך פרוזבול לפני סוף שנת שמיטה, ועל מה הוא צריך לחול?"