עניין טכני כמו פתיחת חשבון מסחר נראה לכאורה רחוק מן ההלכה, ודווקא הוא מעורר שלוש שאלות מעשיות. הראשונה
נוגעת לשעון: הבורסה בניו יורק אינה מתחשבת בשעת כניסת השבת בירושלים. השנייה נוגעת
לריבית העוברת בחשבון המסחר. והשלישית נוגעת למס, משעה שבוחרים ברוקר שאינו מנכה אותו
במקור.
השארתי פקודה ביום חמישי, והיא בוצעה בשבת. מה עשיתי?
חז"ל אסרו לקנות ולמכור בשבת, והטעם המובא בגמרא וברמב"ם הוא "גזירה שמא יכתוב": העושה
עסקה עלול לרשום אותה.1 אך בפקודה עומדת המשקיע אינו עושה בשבת דבר. ההוראה ניתנה
באמצע השבוע, והמערכת בניו יורק מבצעת אותה כשהמחיר מגיע. נמצא שהשאלה איננה אם מותר
לקנות בשבת, אלא אם מותר שעסקה שהוכנה בחול תיגמר מאליה בשבת.
בזה נחלקו האחרונים. מהר"י ברונא, הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל ובעל הכתב סופר זצ"ל אסרו,
ולדעת רבי עקיבא איגר האיסור איננו רק על המעשה, אלא על עצם חלות הקניין בשבת. מנגד, בעל
השואל ומשיב, המהר"ם שיק ואחרים התירו, שהרי בשבת עצמה האדם אינו עושה דבר, והמכר נגמר
מאליו. המהר"ם שיק התיר אף לגשת למכרז של גויים המוכרע בשבת, וזה כנראה הדימוי הקרוב ביותר
לפקודת לימיט: הצעה שהוגשה בחול ומוכרעת בשבת בידי אחרים. והגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת
אגרות משה, כפי שהובאו דבריו בסיכום המובא בהערה, מצמצם את המחלוקת: גם רבי עקיבא איגר
אסר רק כשעושים בשבת מעשה הגורם לעסקה לצאת לפועל, ולא כשהיא נעשית ממילא.2 ואין
השאלה חדשה. כשערב פסח חל בשבת, יש שנהגו לכתוב בשטר מכירת החמץ שהמכירה תחול בשבת עצמה,
והגרצ"פ פרנק זצ"ל בשו"ת הר צבי ביאר שבזה גם רבי עקיבא איגר מודה, כיוון שהקונה
גוי.3
ויש צד נוסף. מרן השולחן ערוך פוסק שמותר לתת לגוי מעות לקנות בעבורו, "ובלבד שלא יאמר לו
קנה בשבת".4 הוראה כללית לברוקר, שאינה אומרת לו לבצע דווקא בשבת, נכנסת בגדר היתר
זה. אך כאן מתעורר קושי אחר: שכר שבת. לפי מה שהובא בשם הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט
הלוי, בפקודת לימיט אין הקושי במקח עצמו, שהרי ברוקר גוי מבצע אותו, אלא ברווח הנוצר
בשבת, גם כשהוא נוצר באופן אוטומטי. ולכן, לפי אותו סיכום, פקודת סטופ לוס, המוכרת במחיר
הקנייה או מתחתיו ואין בה רווח, מותר להשאיר בשבת.5
אין כאן הכרעה אחת, ואין זה מקומנו להכריע. אך ראוי לשים לב שכמה מן ההבחנות תלויות
בהחלטות שהמשקיע מקבל מראש: קרן סל הנסחרת בתל אביב במקום בניו יורק, פקודה הפוקעת בסוף
היום במקום פקודה "עד ביטול", פקודת קנייה מול פקודת מכירה ברווח מול סטופ לוס. וכל אחת
מהן ראויה להישאל לפני מורה הוראה.
האם בית ההשקעות שלי חתום על היתר עסקא?
ידוע שהבנקים פועלים על פי היתר עסקא, ואת ההיתר עצמו, מבנהו וכוחו, ביארנו במאמר מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק. ומה
בדבר בית ההשקעות? נכון לכתיבת שורות אלה, ברשימה שמפרסם מכון כת"ר של גופים החתומים על
היתר עסקא כללי מופיעים רוב בתי ההשקעות הגדולים, ביניהם אי.בי.אי., מיטב, אקסלנס ופסגות לצד רוב הבנקים.6 ושני דברים ראוי לדעת. הראשון, הרשימה עצמה מעירה על חלק
מן הנוסחים שהם חלשים, כך שחתימה על היתר איננה עדות לאיכות אחידה. השני, השאלה נוגעת
למשקיע פחות ממה שנדמה: בית השקעות כמעט אינו משלם ריבית על יתרה, והשאלה מתעוררת בעיקר
כשנוטלים ממנו אשראי או מרג'ין.
ומה בדבר ברוקר זר כמו אינטראקטיב ברוקרס, המשלם ריבית על יתרות דולריות וגובה ריבית על
מינוף? כאן השאלה שונה. ריבית בין ישראל לגוי מותרת מן התורה, "דבר תורה מותר להלוות
לעובד כוכבים ברבית".7 אינטראקטיב היא חברה ציבורית אמריקאית, אך לא ידוע לנו
על פוסק שדן בה בשמה, ולא נבדק מי מחזיק במניותיה. יחד עם השאלה הרחבה של ריבית מול חברה
בע"מ, שביארנו במאמר מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק, יש כאן חומר לשאלה מסודרת לפני מורה הוראה.
ואם אין מי שינכה לי מס?
בגוף הפרק הוצע, למי שמגלגל סכומים ניכרים, לשקול ברוקר זר ודיווח עצמי. זו עצה כלכלית
לגיטימית, אך היא מעבירה אל המשקיע אחריות שעד כה נשאה בה הפלטפורמה.
את הכלל "דינא דמלכותא דינא", את הדיון בהעלמת מס ואת השאלה אם הכלל חל על מדינת ישראל
ביארנו במאמר כסף בבנק, עבודה בלי חשבונית והשגת גבול. כאן רק הנגיעה המעשית, והיא פשוטה: המשתמש בכל ההקלות שהחוק נותן, קיזוז
הפסדים, דחיית מימוש, קרן צוברת, עושה תכנון מס. ומי שאינו מדווח כלל, עושה דבר אחר. ואם
מתעוררת השאלה אם מעשר כספים מחושב לפני המס או אחריו, בזה נעסוק במאמר מעשר מרווחי הון, הוראת קבע וגמ"ח.
שאלות להציג לרב
- "אני מחזיק פקודות קנייה חודשיות ופקודות מכירה בלימיט על קרנות סל אמריקאיות, דרך בית
השקעות ישראלי. האם מותר להשאיר פקודה עומדת שעלולה להתבצע אחרי כניסת שבת, והאם יש הבדל
בין פקודת קנייה, פקודת מכירה ברווח ופקודת סטופ לוס?" - "האם יש הבדל אם בית ההשקעות הישראלי, שהוא גוף בבעלות יהודית, מעביר את הפקודה בשבת
לברוקר זר? והאם עדיף לבחור פקודה שפוקעת בסוף יום המסחר?" - "בית ההשקעות שלי חתום על היתר עסקא כללי. האם די בזה לעניין ריבית על מינוף ועל יתרות?
ולעניין ברוקר זר כמו אינטראקטיב ברוקרס, האם הריבית שהוא משלם לי נחשבת ריבית מגוי?" - "אני מחזיק חשבון בברוקר זר שאינו מנכה מס במקור. האם יש חובה על פי ההלכה לדווח בדיוק
לפי החוק, גם על רווחים קטנים, והאם מותר להשתמש בכל ההקלות שהחוק מתיר?"
-
ביצה לז ע"א: "וכולהו טעמא מאי, גזירה שמא יכתוב"; רמב"ם, הלכות שבת כג, יב: "וְכֵן
אָסוּר לִקְנוֹת וְלִמְכֹּר וְלִשְׂכֹּר וּלְהַשְׂכִּיר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִכְתֹּב". ↩ -
האוסרים: שו"ת מהר"י ברונא, סימן קכא; שו"ת רבי עקיבא איגר, מהדורא קמא, סימן קנט;
שו"ת כתב סופר, או"ח מו. המתירים: שו"ת שואל ומשיב, מהדורא שתיתאה, סימן נ; שו"ת מהר"ם שיק,
או"ח קלא (ושם גם המכרז); ועוד. אגרות משה, או"ח ג, מד (סוף התשובה). כל אלה על פי הרב
אליעזר מלמד, הרחבות לפניני הלכה, שבת כב, ב, סעיפים ב וג. ↩ -
פסקי תשובות, סימן תמד, סעיף יז; שו"ת הר צבי, סימן קכו, ד"ה "ולע"ד". על פי הרב
אליעזר מלמד, הרחבות לפניני הלכה, שבת כב, ב, שמביא את הסימן בלי ציון החלק. הנושא שונה
מזה של הר צבי, יורה דעה, סימן קכו, שעוסק באג"ח של המדינה (מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק), ולכן ככל הנראה
מדובר בחלק אחר של הספר. ↩ -
שולחן ערוך, אורח חיים שז, ד, ושם ברמ"א: "וכן מותר ליתן לו בגדים למכור ובלבד
שלא יאמר לו למכרן בשבת". על שכר שבת ראו שם רמה, א ורמו, א. ↩ -
שו"ת שבט הלוי, חלק יא, סימן פד, כפי שהובא אצל הרב אריה פינקל, בית הוועד,
"Taking Stock" (2021). הדברים מובאים כאן על פי הסיכום שם, ומי שנוהג כך ישאל את רבו. ↩ -
מכון כת"ר, "רשימת חברות וגופים החתומים על היתרי עסקא", עדכון י"ג בטבת תשפ"ה
(ינואר 2025). ברשימה מופיעים, בין השאר: אי.בי.אי. בית השקעות, מיטב בית השקעות, מיטב
טרייד, אקסלנס נשואה שירותי בורסה, פסגות ניירות ערך, אייטרייד, ורוב הבנקים. הרשימה
מתעדכנת, וכדאי לבדוק את הגרסה העדכנית ואת ההערה על הגוף שלכם. ↩ -
שולחן ערוך, יורה דעה קנט, א; וראו רמב"ם, הלכות מלווה ולווה ה, א. ↩