קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי

המשקיע במדד קונה את כל השוק בבת אחת. אולם לשומר תורה ומצוות, "כל השוק" כולל גם
חברות שמוכרות חמץ בפסח, עובדות בשבת ולוות בריבית. השאלה היסודית, אם המחזיק מניה נחשב
שותף בחברה ובמעשיה, התבארה במאמר האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה, ולא נחזור עליה כאן. השאלה המיוחדת כאן היא: מה
משתנה כשהמשקיע אינו מחזיק את המניות בעצמו, אלא יחידות בקרן שמחזיקה אותן עבורו?

המחזיק קרן סל ולא מניות: האם הוא בעלים של מה שבתוכה?

יש לשים לב מה בדיוק נקנה כאן. המשקיע אינו רשום כבעל מניות באף אחת מחמש מאות החברות.
רשומה הקרן: היא מחזיקה את המניות, היא מקבלת את הדיבידנדים, והיא המצביעה באסיפות. בידי
המשקיע יש יחידה בקרן. השאלה ההלכתית היא אם שכבה זו מרחיקה אותו מהחברות, או דווקא
מקרבת אותו אליהן.

יש מי שרואה בה הרחקה. הרב יעקב גולדשטיין כתב שמי שכספו נמצא בבנק או בגוף המשקיע את כספי
לקוחותיו בחברות שמחזיקות חמץ, אינו נחשב בעלים של החמץ שבידי החברות, והוא מפנה לשו"ת
מנחת יצחק ולספר פסקי תשובות.¹ טעם הדבר: המשקיע נתן כסף לגוף שמשקיע עבורו,
ואת המניות קנה הגוף. אך יש לזכור שבמאמר האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה הובא שבעל המנחת יצחק זצ"ל עצמו רואה בכל בעל
מניה עם זכות הצבעה בעלים של החמץ, ומוציא רק מי שאין לו שום דעה בחברה, "כמו בנירות של
הממשלה". אם יחידה בקרן דומה יותר לזה או לזה, זו בדיוק השאלה שיש להציג לרב.

ויש מי שרואה בה את ההפך הגמור. הרב יעקב לנדו, רב קהילה בלוד הפועל במסגרת ועד ההלכה
להשקעות וקרנות ("גלאט הון"), כתב שבקנייה דרך קרן הבעלות ברורה יותר, משום שהקרן
"מאגדת בתוכה מספר רב של קונים בסכומי כסף משמעותיים לכן היא מצביעה ומתערבת בניהול
בפועל של החברות".² לשיטתו, גם מי שמקל במניה בודדת, משום שהמשקיע הקטן אינו יכול
להשפיע על דבר, צריך להודות שקרן גדולה משפיעה, ובמידה רבה.

בשתי הגישות הציר הוא אותו ציר שנדון במאמר האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה: השפעה. מי מצביע, ומי יכול להזיז דבר בחברה.
המחלוקת היא אם השפעת הקרן נזקפת לחשבון המשקיע, או נשארת אצלה. זו מחלוקת פתוחה, ואין
בידי הכרעה להציע בה.

האם יש "מדד כשר"?

כאן דווקא החלק הטכני ביותר נוגע להלכה. אי אפשר לקנות מדד, וקרן סל מנסה לחקות אותו. אך יש לכך שתי דרכים. קרן סל פיזית קונה את המניות עצמן. קרן סל
סינתטית אינה מחזיקה אותן כלל: היא חותמת עם בנק על חוזה החלפה (סוואפ), והבנק מתחייב
לשלם לה את תשואת המדד. מבחינה כלכלית ההבדל כמעט אינו מורגש, ושתיהן עוקבות אחרי אותו מדד
בטעות עקיבה קטנה. אצל המחמירים, בלשונו של הרב לנדו, "תהום פעורה ביניהם".

הטעם: המחזיק בחוזה אינו שותף באף חברה. יש בידו התחייבות כספית של צד שלישי, שסכומה נמדד
לפי המדד. לכן התנאים שהרב לנדו מציב למדד S&P 500 כשר הם שכספי הביטחונות יישבו רק
בבנקים בארץ ישראל החתומים על היתר עסקא פרטי, ושרכישת המדד "תהיה דוקא דרך חוזים [או
אופציות] ובשום אופן לא בניירות ערך הנקראות ETF".² מהו היתר עסקא ומדוע נצרכים לו,
התבאר במאמר מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק.

ומה המצב בפועל? ברשימה של הקרנות הכשרות יש, נכון לכתיבת שורות אלה, קרנות סל ישראליות שמחקות
את S&P 500, את נאסד"ק 100 ואת MSCI World, של כמה מבתי ההשקעות המוכרים.³ כיצד הדבר מתיישב עם הדרישה להימנע מ־ETF? הרשימה
אינה מפרטת את מבנה החשיפה של כל קרן, ולא בדקתי אותן אחת אחת כמובן, אבל הרעיון בכל קרן הוא שונה בדרך ההתמודדות שלו בהתאם לגוף המפקח.

ויש כאן לקח החורג מההלכה. אותו מדד בדיוק, אותן חמש מאות חברות, יכול להיות כשר או לא
כשר לפי הצנרת שבה הוא מוחזק, ולא לפי החברות שבתוכו. בהלכה, כמו בכלכלה, השאלה הראשונה
היא מה בדיוק מחזיקים.

ומי שמחפש פתרון בחו"ל, ידע: הקרן ה"יהודית" הבולטת בארצות הברית, TOV, מסננת חברות לפי
עמדתן כלפי ישראל והאנטישמיות, ואין באתר שלה ובתשקיף שלה שום אזכור של שבת, חמץ, ריבית
או פיקוח רבני.⁴ "יהודי" אינו "הלכתי".

מדד אמריקאי או מדד בתל אביב: מה עדיף?

רווחת הדעה שמדד אמריקאי "כשר יותר", משום שהחברות שבו של גויים. ויש לה על מה לסמוך:
גלאט הון מאשר בפועל מדדי חו"ל,³ והרב שלמה אישון ממכון כת"ר מעיד שבין גופי
הכשרות "יש אף שמגדירים השקעה זו כהשקעה מהודרת".⁵

אולם הרב אישון עצמו חולק. לדבריו "אין עדיפות הלכתית לרכישת מניות של חברות בחו"ל על פני
רכישת מניות של חברות ישראליות המחללות שבת וחתומות על 'היתר עסקא'", ויש בהשקעה בישראל
שיקולים של "או קנה מיד עמיתך" ושל יישוב הארץ. ההשקעה המהודרת לשיטתו היא דווקא בחברות
ישראליות ששומרות שבת ואינן עוברות על ריבית. והוא מוסיף שבמניות בכמות קטנה, בלי שותפות
משמעותית, "אין איסור מן הדין בהשקעה בחברה המחללת שבת". יש לציין שמאמרו עוסק במניות
בלבד, ולא בנגזרים או באג"ח.

נמצא שהשאלה אם לפזר באמריקה או בארץ אינה רק שאלה של תשואה ושל מטבע. לדעת חלק מהפוסקים
יש לה גם צד הלכתי, והוא אינו מצביע לכיוון אחד.

שאלות להציג לרב

1. "אני מחזיק קרן סל על S&P 500. האם לדעת הרב הקרן מרחיקה אותי מבעלות על החברות
   שבתוכה, או שדווקא בגללה אני נחשב שותף בהן יותר?"
2. "אם יש הבדל, האם עליי להעדיף קרן שעוקבת אחרי המדד דרך חוזה (סוואפ) על פני קרן
   שמחזיקה את המניות עצמן?"
3. "האם הרב מתיר לי לסמוך על היתר עסקא פרטי, כדי להחזיק קרן סל על מדד בפיקוח של גוף
   כשרות?"
4. "אם אני רוצה לפזר במניות, האם עדיף לדעת הרב מדד אמריקאי רחב או מדד ישראלי? והאם יש
   בהשקעה בישראל ערך של 'קנה מיד עמיתך' שמכריע, גם כשחלק מהחברות עובדות בשבת?"