הפנסיה שלי מחזיקה מניות של חברות מזון. האם אני עובר על בל יראה?
הבעיה כפולה. לפני פסח: חמץ של ישראל, ואפילו חמץ של גוי שהישראל קיבל עליו אחריות, חייב
ביעור. ואחרי פסח: "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה".1 לכן השאלה של מי
החמץ קובעת גם מה עושים לפני החג וגם מה קונים אחריו.
בעל המנחת יצחק זצ"ל עקבי בשיטתו: "אין עצה אחרת, רק שימכור הישראל המניות קודם פסח
לנכרי, כמו שמוכרים שאר חמץ". והגאון רבי משה שטרנבוך כותב ש"מצוה היום" לכלול במפורש
בשטר מכירת החמץ גם את המניות, וכולל בזה במפורש קרנות נאמנות. הוא אמנם מציע טיעון מקל,
אך מסייג מייד שאינו אלא "ללמד זכות, ולא להתיר לכתחילה".2 מנגד, יש
שהחילו על חמץ את הבחנתו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, שלפיה משקיע בלי השפעה אינו בעלים. ויש
מן הרבנים שכתבו שמי שאין לו סמכות להביע דעה אינו עובר, ולכן "המשקיעים את כספם בקרנות
נאמנות או בקופות גמל... אין למשקיעים איסור", והוסיפו מייד: "ויש מחמירים
בזה".3 ויש שהקלו מטעמים אחרים. המהרי"א הלוי זצ"ל כתב שגוף החמץ אינו של בעלי
המניות, "ואין להם שום רשות לא לאכלו ולא למוכרו או לבערו".4
ולמעשה, ברבים משטרות המכירה המקובלים מופיע נוסח הכולל את החמץ שהמוכר "שותף בהם באיזה
דרך, לרבות מניות".5 נמצא שמי שמוכר את חמצו על ידי הרב סביר שכבר כלל במכירה את
המניות, גם בלי לשים לב לכך. ראוי לברר זאת אצל הרב שבידיו נמסרת המכירה.
ולצד השני, הקנייה אחרי החג: ה-Star-K, גוף כשרות אמריקאי, כותב שאם גויים מחזיקים ברוב
הבעלות בעסק, אין חשש של חמץ שעבר עליו הפסח. ויש לשים לב שזה מבחן אחר: רוב בעלות, ולא
השפעה. ובאותו מדריך מובאת דוגמה של יצרנית בורבון אמריקאית בשם Sazerac, שהבורבון שלה
נחשב לפי המדריך לחמץ שעבר עליו הפסח, מפני שיושב ראש הדירקטוריון שלה יהודי.6 נמצא
שלפי שיטה זו, זהותו של אדם אחד בהנהלה משנה את הדין לכל הצרכנים.
האם מותר להחזיק מניה של חברה הפתוחה בשבת?
בעניין זה יש מקור ישיר. מרן השולחן ערוך מתיר לישראל לתת לגוי מעות להתעסק בהן ולחלוק
עמו את כל הריווח, אף שהגוי נושא ונותן בשבת, "מפני שאין מלאכה זו מוטלת על ישראל... וכן
אין העסק ניכר ממי הוא".7 זהו בקירוב תיאור של משקיע פסיבי.
ולכן כאן דווקא בעל המנחת יצחק זצ"ל מקל: אף שכל בעל מניה הוא שותף, כשהמנהלים גויים הם
עושים לעצמם, ואין כאן חשש שבת.8 הגר"מ פיינשטיין זצ"ל מקל למשקיע קטן, ומבעל
השפעה דורש תנאי מראש, כמו בשותפות עם גוי.9 ויש מן הרבנים שהחמירו בכיוון
אחר: בחברה המנוהלת בידי יהודים, או שעיקר עבודתה בשבת נעשה בידי יהודים, הקונה נעשה
"שותף בחילול שבת".10
וכאן חשוב לזכור שהכסף של הקונה בבורסה אינו מגיע לחברה. בשו"ת תפלה
למשה נכתב שמותר לקנות מניה כזאת מיד שנייה בבורסה, ואסור להשתתף בהנפקה שלה, שבה הכסף
נכנס לקופתה, משום מסייע לדבר עבירה. ויש מן הרבנים שהביאו את דבריו והחמירו בעצמם גם ביד
שנייה, ו"בשעת הדחק" צירפו את המקלים.10 ועל מה נשענים מסלולי ההשקעה ההלכתיים של
היום? לפי מכון כת"ר, דווקא על המקלים במשקיע קטן. חברה שעיקר פעילותה אינו בשבת נחשבת
לעניין זה שומרת שבת, ויש ספים כמותיים של פחות מעשרה אחוזים מהנכסים או מהפעילות.11
וזה דומה מאוד לאופן שבו פועל סינון ESG (סינון לפי קריטריונים סביבתיים וחברתיים). על
המסלולים עצמם, ועל ההבדלים ביניהם, נרחיב במאמרים קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי ו-מסלול הלכה: מי מעיד על כשרותו, כמה הוא עולה והאם חובה.
מניה בחברה המוכרת מאכלות אסורות: האם יש בה איסור סחורה?
שנינו במשנה במסכת שביעית דברים שאין עושים בהם סחורה: "ולא בנבלות, ולא בטרפות, ולא
בשקצים ולא ברמשים". ומרן השולחן ערוך אוסר סחורה בדבר שאסור באכילה מן התורה, אם הוא
מיוחד למאכל.12 האם מניה ברשת מזון המוכרת מאכלות אסורות היא סחורה כזאת? הגר"מ
פיינשטיין זצ"ל מזכיר במפורש מפעלים ומסחר של גויים, וקובע שמשקיע קטן "אין לחוש למה
שעושים הבעלים דהקאמפאניעס שאינו נוגע להם".9 ולשיטות שכל בעל מניה הוא שותף,
השאלה פתוחה יותר, והיא נדונה בספרות האחרונים. זו שאלה שראוי להציג לרב במפורש.
הדברים מובאים להצגת השאלה ומקורותיה בלבד, ואינם הכרעה להלכה ולמעשה. יש להציג את השאלה למורה הוראה.
שאלות להציג לרב
- "האם לדעת הרב, בעל מניה קטנה בלי השפעה על ההחלטות נחשב שותף בנכסי החברה, או רק מי
שיש לו השפעה?" - "האם עליי לכלול במכירת החמץ את המניות, קרנות הנאמנות וקרן הפנסיה שלי, והאם הנוסח
'לרבות מניות' בשטר מספיק?" - "האם מותר לי לקנות בבורסה מניה של חברה ישראלית שפתוחה בשבת, ומה הדין אם אני משתתף
בהנפקה שלה?" - "אני מקים חברה בע"מ. אם היא תיכשל, האם לפי ההלכה אני פטור מחובותיה, ומה עליי להקפיד
כדי שהפטור יחול?"
-
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ, סעיף א (חמץ של גוי שהישראל חייב באחריותו),
וסימן תמח, סעיף ג. ↩ -
מנחת יצחק, חלק ג, סימן א, אות כו; מועדים וזמנים, חלק ג, סימן רסט, סעיף א
וההגהה שם. ↩ -
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, פסח, פרק ג, הלכה ג, הערות 4 ו-5. ↩
-
שו"ת מהרי"א הלוי, חלק ב, סימן קכד. לפי הרב אשר מאיר, "Owning Stock in a
Company That Owns Chametz", תורת הר עציון. המנחת יצחק (לעיל) מביא את דבריו ודוחה אותם. ↩ -
כך למשל בשטרי ההרשאה למכירת חמץ של הידברות ושל חב"ד אריאל. וראו גם פניני הלכה
(לעיל), הערה 5: "וברבים משטרות מכירת החמץ מצוי נוסח הכולל זאת". נוסח השטר משתנה ממקום
למקום, ונכון לכתיבת שורות אלה. ↩ -
Star-K, "A Guide To Purchasing Chometz After Pesach", Kashrus Kurrents, אביב
2015. הקביעה לגבי Sazerac נכונה למועד פרסום המדריך; מבנה הבעלות וההנהלה בחברות משתנה. ↩ -
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמה, סעיף ד. ובסעיף א שם: שותפות ישראל וגוי,
והתנאי שיהיה שכר השבת לגוי לבדו. ↩ -
שו"ת מנחת יצחק, חלק ג, סימן א: אות כג (בעלות), אות כו (מכירת המניות לפני
פסח), אות כז (שבת, כשהמנהלים גויים). ↩ -
אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן ז, בסוף התשובה (כ"ו אייר תש"כ). התשובה
עוסקת במניות של חברות שעובדות בשבת; היישום לחמץ הוא של פוסקים שבאו אחריו. ↩↩ -
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, שבת, פרק כה, הלכה ט, הערות 13 ו-14. דברי שו"ת
תפלה למשה (חלק א, סימן לא) מובאים כאן לפי הרב מלמד. ↩↩ -
מכון כת"ר, "השקעות כשרות: מהן?", לפי הכללים שנקבעו בהתייעצות עם הרב יעקב אריאל
והרב זלמן נחמיה גולדברג. נכון לכתיבת שורות אלה; הכללים והמסלולים משתנים. ↩ -
משנה, שביעית, פרק ז, משנה ג; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קיז, סעיף א. ↩