ביטקוין, חוזים עתידיים ורווח מהתייקרות בהלכה

רוב המדדים והשווקים אינם מעוררים שאלה הלכתית חדשה. דאו ג'ונס, ראסל 2000 ותל אביב 35 הם סלים של
מניות, וכל מה שנתבאר במאמר האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה בעניין בעלות בחברה, ובמאמר קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי בעניין קרן המחקה מדד, חל עליהם
באותה מידה. השאלות החדשות עולות בשני המקומות שבהם יוצאים מעולם החברות: בחוזה על
סחורה שעדיין אינה בעולם, ובמטבע שאין מאחוריו שום גורם. ויש שאלה שלישית, רחבה יותר,
הנוגעת לשניהם: האם קנייה של נכס ספקולטיבי היא השקעה או הימור. בשאלה זו דנו בהרחבה
במאמר קוביא, מינוף, מכירה בחסר ומידע פנים בהלכה, סביב המחלוקת בגמרא בעניין "משחק בקוביא" והמבחן של "יישובו של עולם", ולא נחזור
עליה כאן. אלא שיש לזכור שכל מה שנאמר שם חל כאן ביתר שאת, שכן הביטקוין, כפי שנתבאר, אינו
מייצר דבר.

ביטקוין: כסף או סחורה, ומה הנפקא מינה?

השאלה נראית לכאורה שאלה של הגדרה בלבד, אך יש לה לכל הפחות נפקא מינה מעשית אחת, והיא
חשובה. ההלכה מבחינה בין מטבע, שהוא אמצעי תשלום, לבין "פרי", כלומר סחורה. והלווה סחורה
ומחזיר סחורה נכנס לאיסור "סאה בסאה", כלשון מרן השולחן ערוך: "אסור ללוות סאה בסאה... וכן
כל דבר חוץ ממטבע כסף... דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו".¹ ונניח
הלוואה של ביטקוין אחד שנפרעת בביטקוין אחד, בשוק שבו המחיר עשוי לעלות בעשרות אחוזים
בחודש: אם ביטקוין הוא סחורה, זהו בדיוק המקרה שבו עוסקת ההלכה.

ובשאלה זו נחלקו הדעות. יש מן הרבנים שכתבו שבמצב הנוכחי ביטקוין "לא יוגדר כמטבע אלא
כסחורה או כשטר חוב", ולכן המלווה אותו צריך לקבל בחזרה את שוויו בשעת ההלוואה. עוד כתבו
שאם המדינה תכיר בו, או שיתקבל באופן כללי, הדין עשוי להשתנות. ²

מנגד, יש שיצאו מדברי מרן החזון איש זצ"ל וכתבו ש"בזמנינו שיווי המטבע או השטר אינו נגזר מערך
החומר", והסיקו מכך שלעניין פדיון מעשר שני ביטקוין יכול להיחשב כסף, ושאף אפשר לקדש בו
אישה, כיוון שיש לו שווי מוכר.³ ונמצא שהדיון בביטקוין מתגלגל לשאלה היסודית
שנידונה במאמר כסף בהלכה: שטר, הצמדה והלוואה בדולרים: מהו כסף.

ומה דינה של הלוואת קריפטו בפלטפורמה המשלמת תשואה? בחומר שעמד לפנינו לא מצאנו פוסק
שדן בזה במפורש, ואפשר רק להצביע על הכיוונים. בשולחן ערוך מבואר היתר ללוות סאה בסאה
כשלמין יש "שער בשוק קבוע וידוע לשניהם", ובתנאי שהלווה יכול לפרוע אימת
שירצה,¹ ולקריפטו יש שער גלוי המתעדכן בכל שנייה. וזהות הלווה, גוי או ישראל, משנה
כאן כמו בעניין המינוף, שנידון במאמר קוביא, מינוף, מכירה בחסר ומידע פנים בהלכה. זו שאלה שיש להציג לרב, ואין כאן מסקנה.

האם מותר להשקיע בקריפטו, והאם נדרש לכך מסלול הלכה?

במאמרים האם לחברה בע"מ יש מעמד של ישות בהלכה ו-קרן סל, "מדד כשר" ומדד אמריקאי מול ישראלי ראינו שרוב השאלות בעניין מניות (שבת, חמץ, ריבית) נובעות מכך שהמשקיע הוא
שותף בחברה. לביטקוין אין חברה: אין דירקטוריון שעובד בשבת, אין מלאי חמץ ואין הלוואות.
זהו נימוקו של הגאון רבי משה יוסף, שכתב ש"השקעה בביטקוין מותרת מבחינה הלכתית, כיוון
שהיא דומה במהותה לקניית מניות ומט"ח", ומכיוון שהביטקוין מבוזר ואינו חברה, "אין צורך
בפיקוח של 'מסלול הלכה' על השקעה זו".⁴

תשובה זו אינה עוסקת בשאלת הספקולציה, שכאמור נידונה במאמר קוביא, מינוף, מכירה בחסר ומידע פנים בהלכה.

ועוד שאלה מעשית: מתי מפרישים מעשר מן הרווח? במניות הדבר שנוי במחלוקת. יש שכתבו
שמפרישים רק בשעת המכירה, ויש הנוהגים לעשות חשבון פעם בשנה גם על רווח שלא מומש. השיטות
מובאות במאמר מעשר מרווחי הון, הוראת קבע וגמ"ח.⁵ ובקריפטו יש קושי נוסף, שלא מצאנו מי שדן בו במפורש: האם החלפת
מטבע אחד באחר, שהיא אירוע מס לכל דבר, נחשבת "מימוש" לעניין מעשר.

חוזה עתידי: האם אפשר לקנות דבר שעדיין אינו בעולם?

בגוף הפרק נתבאר שהחוזה של החקלאי מתיישב עם דיני ריבית משעה שיש שער שוק. אך בחוזה עתידי
יש גם שאלה של קניין. מרן השולחן ערוך פוסק ש"אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם", כלומר אי
אפשר להעביר בעלות על דבר שעדיין אינו קיים, כגון יבול שטרם צמח. והרמ"א שם מוסיף שגם
במקרה כזה "הוא עצמו יכול להתחייב".⁶ וההבדל חשוב: אין מוכרים את החיטה, אלא
מתחייבים לספק אותה.

ובבורסה מצטרף יסוד נוסף, הנקרא "סיטומתא". מרן השולחן ערוך פוסק שכאשר מנהג המקום הוא
שמעשה מסוים גומר את הקנייה, "נקנה המקח", "וכן כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו".⁷
זהו היסוד לכך שעסקה הנסגרת לפי כללי הבורסה, בלחיצת כפתור ובלי מעשה קניין מן הקניינים
המקובלים, עשויה להיות תקפה גם על פי ההלכה.

בחומר שעמד לפנינו לא מצאנו פוסק מוכר האוסר מסחר בחוזים עתידיים רגילים בבורסה מסודרת.
הדיון עוסק בעיקר בריבית בין ישראל לישראל ובתוקף הקניין. ומי שקונה חוזה רק כדי למכור
אותו קודם הפקיעה וליטול את ההפרש, חוזר לשאלה שנידונה במאמר קוביא, מינוף, מכירה בחסר ומידע פנים בהלכה.

ומה בדבר רווח מהתייקרות?

בעניין זה אין הלכה פסוקה על סוחר בחוזי נפט, אך יש מעשה בגמרא. איתא בגמרא שאבוה דשמואל
היה מוכר את הפירות מייד, במחיר הזול של תחילת העונה. ושמואל בנו היה מחזיק אותם ומוכר
מאוחר, כשהמחיר כבר עלה, אך גובה את המחיר הזול של תחילת העונה. שניהם נמנעו, כל אחד
בדרכו, מלהרוויח מהתייקרות המזון. ומסקנת הגמרא: "טבא דאבא מדברא", מעשה האב
עדיף.⁸ ובשולחן ערוך נפסק איסור של ממש לאגור פירות ולעשות בהם סחורה בדברים
שיש בהם חיי נפש, בארץ ישראל.⁹

המעשה הזה אינו פסק הלכה על סוחר סחורות, והאיסור בשולחן ערוך עוסק במזון ובארץ ישראל,
ולא בחבית נפט. אך יש בו כדי ללמד שבמסורת ההלכה, רווח הבא מן הצד הנכון של מחסור אינו
עניין ניטרלי לגמרי, ובייחוד כשמדובר במזונם של בני אדם.

שאלות להציג לרב

1. "אני מחזיק ביטקוין ומלווה אותו בפלטפורמה שמשלמת לי תשואה. האם יש בזה חשש ריבית או
   סאה בסאה, והאם יש נפקא מינה אם הפלטפורמה בבעלות יהודית?"
2. "מתי מפרישים מעשר מרווח בקריפטו: רק כשאני מוכר לשקלים, או גם כשאני מחליף מטבע אחד
   באחר?"
3. "אני קונה חוזה עתידי על זהב בבורסה בחו"ל, ומתכוון למכור אותו לפני הפקיעה ולקבל רק את
   ההפרש. האם יש בזה חשש אסמכתא, משחק בקוביא או ריבית?"
4. "האם השקעה בנכס שאינו מייצר דבר, כמו ביטקוין, שונה לדעת הרב מהשקעה במדד, מצד
   'יישובו של עולם'?"