קוביא, מינוף, מכירה בחסר ומידע פנים בהלכה

מסחר במניות מעורר שלוש שאלות: האם קניית
מניה בציפייה שתעלה יש בה משום הימור? האם מותר ללוות כדי להשקיע, כדרך שעושה מאסק, או
למכור מניה שאולה? ומה דינו של מי שמרוויח ממידע שאין לאחרים?

האם קניית מניה בציפייה שתעלה יש בה משום משחק בקוביא?

בגוף הפרק הובאה מחלוקת רמי בר חמא ורב ששת, ולמחלוקת זו יש נפקא מינה למעשה. הרמב"ם הולך
בדרך המחמירה: אף כשהמפסיד משלם ברצון, "הוֹאִיל וְלָקַח מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּחִנָּם
דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְהִתּוּל הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל", והוא גזל מדברי חכמים. ובמשחק עם גוי כתב
שאין בו גזל, אבל יש בו איסור עיסוק בדברים בטלים, שאין ראוי לאדם לעסוק כל ימיו "אֶלָּא
בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּבְיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם".¹ מרן השולחן ערוך הביא את שיטת
הרמב"ם ולצידה את שיטת החולקים, והרמ"א העיד על המנהג: "וכבר פשט המנהג כסברא האחרונה
לשחוק בקוביא ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא".² ובמקום אחר ביאר הרמ"א מדוע
אין ההימור בכלל אסמכתא: מי שאינו יודע אם ינצח ובכל זאת התנה, "ודאי גמר ומקני
מספק".³

ומה לגבי הבורסה? יש לשים לב שלפי שתי השיטות, מה שחסר למהמר הוא עיסוק ביישובו של עולם או
גמירות דעת אמיתית, ומי שקונה חלק בעסק ממשי אינו חסר אף אחד מהם. במקורות העכשוויים
שנבדקו לצורך המאמר לא נמצא מי שאוסר השקעה רגילה במניות או במדדים מדין משחק בקוביא. הדיון
מתחיל בקצוות. ויש מן הרבנים שכתבו להבחין בין השקעה לבין מסחר יומי חובבני, שבו הסוחר
שאין לו יתרון מידע מפסיד לצד השני של העסקה, ולדבריהם מסחר כזה גרוע אף מהימורים בבית
קזינו.⁴ ויש מן הרבנים שאסרו מסחר באופציות בינאריות מדין אסמכתא וגזל, בנימוק
שהפלטפורמות משווקות הימור כאילו היה השקעה, ולכן הלקוח לא גמר בדעתו להפסיד.⁵

האם מותר ללוות כדי להשקיע, כדרך שעושה מאסק?

הלוואה בשעבוד מניות וקנייה במרג'ין (סוג של הלוואה) הן הלוואות בריבית, ולכן השאלה הראשונה אינה כמה הדבר
מסוכן, אלא ממי לווים. ללוות מגוי בריבית מותר מן הדין, וכך איתא בברייתא המובאת בגמרא:
"לוין מהן ומלוין אותם ברבית".⁶ אלא שבזמננו "גוי" הוא לעיתים בנק ציבורי שחלק מבעלי
מניותיו יהודים. בשאלת ריבית בחברה בע"מ נחלקו הפוסקים, והמחלוקת מבוארת במאמר מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק. הרב
שלמה אישון ממכון כת"ר כתב, בתשובה על מסחר דרך בית השקעות זר, שמקובל להקל גם לעניין
ריבית "וללכת אחר הרוב שאינם יהודים".⁷

בברוקר ישראלי השאלה אחרת. הבנקים ובתי ההשקעות בישראל פועלים על פי היתר עסקא, שהוסבר
במאמר מה כתוב בהיתר העיסקא שתלוי בסניף הבנק. אולם במינוף יש קושי מיוחד, שעליו עמד הרב אישון במאמר נפרד: היתר עסקא נשען על
כך שהמקבל נאמן על הרווח שלו, ובמינוף המלווה הוא המחזיק את החשבון ויודע בדיוק כמה הרוויח
הלווה. המאמר מביא מקלים ומחמירים בשאלה, ומציע נוסח שבו המלווה נעשה שותף בכל עסקיו
הטובים של הלווה.⁸ ולעניין הדוגמה של מאסק: אילו היה הבנק שהלווה לו בבעלות
יהודית, הייתה העסקה מעוררת את השאלה הזאת עצמה.

ומה דינה של מכירה בחסר (שורט)?

בשורט המשקיע שואל מניה, מוכר אותה, ומקווה לקנותה בחזרה בזול ולהשיבה. מבחינת ההלכה זו
הלוואה של סחורה, וחל עליה איסור "סאה בסאה": אסור ללוות דבר שאינו מטבע ולהחזירו בעין,
"דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו". מרן השולחן ערוך מביא שם גם היתרים, למשל
כשיש ללווה מעט מאותו המין.⁹ הרב יהודה שורפין כתב ששורט מול יהודי אסור בדרך כלל
מטעם זה, ומותר כשיש למשקיע כבר מניות של אותה חברה, או על פי היתר עסקא.¹⁰ ומול
ברוקר זר, הרב אישון מתיר גם השאלת מניות לשורט.

שאלה נפרדת היא אם ראוי להרוויח מירידתה של חברה. הרב שורפין מביא שהרבי מליובאוויטש
זצ"ל לא עודד השקעה ספקולטיבית בבורסה. מנגד, הרב יצחק גרוסמן, דיין בבית הוועד, שכתב
בנושא בעקבות פרשת גיימסטופ, בחן את הטענות נגד שורט והגיע למסקנה שאין סיבה הלכתית מכרעת
לאסור.¹¹

ומה דינו של מי שיודע דבר שהשוק עדיין אינו יודע?

בהרצת מניות אין מחלוקת. כתב הרמב"ם: "אָסוּר לְרַמּוֹת אֶת בְּנֵי אָדָם בְּמִקָּח
וּמִמְכָּר אוֹ לִגְנֹב אֶת דַּעְתָּם", והוסיף שיהודי וגוי שווים בזה.¹² המפיץ
שמועת שקר כדי למכור ביוקר עושה בדיוק את זה.

מידע פנים מסובך יותר, שהרי שם איש לא שיקר. מאיר טמרי רואה במסחר כזה גניבת דעת ואונאה,
ומוסיף שמכוח "דינא דמלכותא" נעשה החוק האוסר אותו חלק מהדין.¹³ הרב יצחק גרוסמן חולק
בחלקו: בבורסה הצדדים אינם מכירים זה את זה, והכול יודעים שאין חובה לגלות מידע, ולכן קשה
לחייב כאן מדין אונאה. אך גם הוא מודה שהאיסור שבחוק עשוי ליצור ציפייה המחייבת
בהלכה.¹⁴ נמצא ששתי הגישות, כל אחת מכיוונה, נותנות לחוק עצמו משקל הלכתי.

שאלות להציג לרב

1. "רוב כספי מושקע במדד, ואני מחזיק סכום קטן למסחר עצמאי באופציות קצרות. האם יש בזה
   חשש משחק בקוביא? ואם כן, האם המבחן הוא משך ההחזקה, קיומו של נכס ממשי מאחורי החוזה,
   או השאלה אם זו אומנותי?"
2. "אני סוחר דרך ברוקר זר, שחלק מבעלי מניותיו יהודים, ומשתמש לעיתים במרג'ין. האם צריך
   היתר עסקא? ואם הברוקר ישראלי, האם ההיתר הכללי שלו מספיק, כשהוא יודע בדיוק מה עשיתי
   בכסף?"
3. "אני מבקש לבצע שורט על מניה. האם הדין משתנה בין ברוקר זר לברוקר ישראלי? והאם יש מקום
   להימנע, מצד המידות, מלהרוויח מירידתה של חברה?"
4. "שמעתי על מניה מחבר שעובד בחברה, לפני שהידיעה פורסמה. האם מותר לי לקנות, ומה הדין
   אם כבר קניתי והרווחתי?"