קרנות סל ממונפות

אותה שחיקת תנודתיות שמפילה אתכם בשוק דשדשני, היא גם מה שיכול להזניק אתכם בשוק שעולה בעקביות

זו לא טעות בחישוב ולא תקלה של הברוקר. זה מנגנון מובנה, ידוע וצפוי מראש, שפשוט אף אחד לא טרח להסביר לכם לפני שקניתם. קרנות ממונפות והפוכות - אותם מוצרים שמבטיחים "פי 2 מהנאסד"ק" או "פי 3 מה-S&P 500", ובגרסה ההפוכה מרוויחים כשהשוק דווקא יורד - הן אולי הכלי הכי לא מובן בכל עולם ההשקעות הסולידי. הן נסחרות בבורסה בדיוק כמו קרן סל רגילה, נראות אותו הדבר, ולכן משקיעים רבים מתייחסים אליהן כאילו הן קרן מחקה עם טורבו. הן לא.

מה זה בעצם מינוף כאן

כשקרן מוגדרת כ-2X על מדד מסוים, המנהל שלה לא פשוט לוקח את הכסף שלכם וקונה כפול מניות. הוא משתמש בנגזרים פיננסיים - חוזים עתידיים, סוואפים - כדי להשיג חשיפה כפולה לתנועה היומית של המדד. קרן הפוכה (Inverse, לפעמים גם עם מינוף, כמו 3X- ) עושה את אותו הדבר בכיוון ההפוך: היא מתוכננת להרוויח כשהמדד יורד. שתי המשפחות האלה חולקות תכונה קריטית אחת: היעד שלהן מוגדר ליום מסחר בודד, לא לשנה, לא לחודש, ואפילו לא לשבוע.

האיפוס היומי - הלב של הסיפור

כאן קבור הכלב. כדי לשמור על יחס מינוף קבוע של פי 2 בכל יום מחדש, הקרן חייבת "לאזן מחדש" את החשיפה שלה בסוף כל יום מסחר. אחרי יום עולה היא צריכה להגדיל את החשיפה כדי שמחר שוב תהיה בדיוק פי 2. אחרי יום יורד היא צריכה להקטין אותה. זה בדיוק כמו קזינו שמחזיר לכם כל ערב את הרווח או ההפסד במזומן, ומתחיל את המשחק מחדש למחרת מאפס - במקום לתת לכם לשבת על אותה ערימת ז'יטונים לאורך זמן. התוצאה: התשואה של הקרן על פני כמה ימים היא לא פי 2 מהתשואה המצטברת של המדד. היא פי 2 מהתשואה של כל יום בנפרד, מוכפלת יום אחרי יום.

דוגמה מספרית: יובל ומדד שחוזר בדיוק לנקודת ההתחלה

בואו נראה את זה במספרים, כי כאן ההסבר המילולי לא מספיק. יובל משקיע 10,000 ש"ח בקרן ממונפת פי 2 על מדד היפותטי שנפתח ברמה של 100 נקודות.

יום ראשון: המדד קופץ ב-10%, מ-100 ל-110 נקודות. קרן פי 2 עולה ביום הזה ב-20% (פעמיים התנועה היומית). 10,000 ש"ח של יובל הופכים ל-12,000 ש"ח.

יום שני: המדד פשוט חוזר לנקודת הפתיחה שלו, מ-110 בחזרה ל-100 נקודות. זו ירידה של כ-9.09% (100 חלקי 110 פחות 1). בשביל מי שהחזיק מדד רגיל, לא קרה כלום בסך הכול - הוא סיים בדיוק איפה שהתחיל.

אבל הקרן הממונפת מתאזנת מחדש מנקודת הסגירה של אתמול, לא מנקודת ההתחלה המקורית. פי 2 מירידה של 9.09% זו ירידה יומית של 18.18%. 12,000 ש"ח כפול (1 פחות 0.1818) שווים ל-9,818 ש"ח בערך.

התוצאה: המדד "הרגיל" חזר בדיוק ל-100,000 - כלומר ל-10,000 ש"ח של יובל, בלי שום שינוי. הקרן הממונפת של יובל, לעומת זאת, ירדה מ-12,000 ל-9,818 ש"ח - הפסד של כ-182 ש"ח, כמעט 1.82% מהקרן המקורית, וזאת כשהמדד עצמו לא זז מילימטר משתי הנקודות שבהן התחיל וסיים.

זה לא באג. זה בדיוק ההגדרה של "שחיקת תנודתיות" (Volatility Decay), שנקראת גם "החלקת בטא" (Beta Slippage). ככל שהשוק "מקפצץ" יותר - עולה ויורד לסירוגין בלי לנוע בבירור לכיוון אחד - כך האפקט הזה נוגס עמוק יותר בתיק, גם אם בסוף התקופה המדד המקורי בכלל לא זז.

למה זה קורה מבחינה מתמטית

הסיבה היא ההבדל בין תשואה חשבונית לתשואה גיאומטרית. עלייה של 10% ואחריה ירידה של 10% (לא 9.09%) לא מחזירות אתכם לנקודת ההתחלה - הן משאירות אתכם ב-99. עכשיו תכפילו את התנודות האלה בעצמן, וההפסד הזה מוכפל אף הוא. ככל שהתנודתיות היומית גבוהה יותר, וככל שהתקופה שבה אתם מחזיקים את הקרן ארוכה יותר, כך הפער בין "פי 2 מהתשואה המצטברת שציפיתם לה" לבין מה שבאמת קיבלתם - מתרחב.

הצד השני: אותה נוסחה בדיוק, בכיוון ההפוך

עד כאן זה נשמע כמו מנגנון שרק מזיק. אבל הוא לא נטוי לרעתכם מטבעו - הוא תלוי-מסלול, וכשהמסלול נוח לו, הוא עובד בדיוק באותה עוצמה לטובתכם. הסיבה היא שהאיפוס היומי לא מחשב את הרווח או ההפסד מהיום הזה על הסכום המקורי שהפקדתם - הוא מחשב אותו על הסכום שכבר תפח (או התכווץ) מהימים הקודמים. במגמת עלייה רציפה, זה אומר שכל יום ה"פי 2" חל על ערימה שכבר גדלה מאתמול - והרווחים רוכבים אחד על השני. במגמת ירידה רציפה, קורה בדיוק ההפך: כל יום ה"פי 2" חל על ערימה שכבר הצטמקה - כך שההפסד היחסי, מדד מול קרן, קטן מהמכפיל הנומינלי.

בואו נריץ תרגיל מתמטי מנוקה כדי לראות את הכיוון של האפקט (לא תחזית לגודלו בשוק אמיתי - שווקים לא נעים בקו ישר): מדד היפותטי שעולה ב-1% בכל יום מסחר, ברציפות, למשך 100 ימים. המדד עצמו (1.01 בחזקת 100) מסיים בעלייה של כ-170%. קרן פי 2 שעוקבת אחריו יומית מסיימת בעלייה של כ-624% (1.02 בחזקת 100) - לא פי 2 מ-170%, אלא פי 3.66 בערך מהתשואה של המדד עצמו.

עכשיו נריץ בדיוק את אותו תרגיל בכיוון ההפוך: מדד שיורד ב-1% בכל יום, לאותם 100 ימים. המדד הרגיל (0.99 בחזקת 100) יורד בכ-63%. קרן פי 2 (0.98 בחזקת 100) יורדת בכ-87% - הרבה יותר כסף בערכים מוחלטים, אבל ביחס להפסד של המדד עצמו זה פי 1.4 בערך, לא פי 2 כפי שהמכפיל הנומינלי היה מרמז.

זו בדיוק אותה שחיקת-תנודתיות מהחלק הקודם של המאמר - רק שהפעם, כיוון שאין כמעט תנודתיות (המגמה חלקה ורציפה לכיוון אחד), האפקט לא שוחק כלום. הוא רק מאיץ. ככל שהמינוף גבוה יותר (פי 3 ולא פי 2) והתקופה ארוכה יותר, האסימטריה הזו - יותר מהמכפיל בעליות, פחות מהמכפיל בירידות - רק מתחזקת.

מתי זה יכול להשתלם גם לטווח ארוך

אם השוק נמצא במגמת עלייה ארוכה וחלקה יחסית - בלי תנודתיות גבוהה בדרך - קרן ממונפת שהוחזקה לאורך כל התקופה יכולה להכות בגדול לא רק את המדד, אלא גם את המכפיל הנומינלי שלה עצמה. הסיכון המרכזי הוא לא "השוק ירד" כשלעצמו, אלא תקופה ממושכת של תנודתיות גבוהה או דשדוש - בין אם זו נפילה קטסטרופלית חד-פעמית כמו בועת הדוט-קום (שבה מדד הנאסד"ק ירד כ-78% ולא חזר לשיא הקודם שלו במשך יותר מ-15 שנה), ובין אם זו פשוט תקופה ארוכה של עליות וירידות סוערות בלי מגמה ברורה. גם אם בסוף כזו תקופה המדד הרגיל חוזר בערך לאותה נקודה, כמו בדוגמה של יובל בתחילת המאמר, הקרן הממונפת עלולה לצאת ממנה עם נזק תמידי - כזה שגם שנים של מגמה עולה אחר כך לא בהכרח מספיקות כדי לתקן.

מתי הכלי הזה הגיוני לטווח קצר (המקרה הקלאסי)

קרנות ממונפות והפוכות לא נוצרו בשביל להשקיע בהן ולשכוח מהן. הן נבנו כמכשיר מסחר יומי או לכל היותר לטווח של כמה ימים, עבור סוחרים מקצועיים שיש להם תזה כיוונית ברורה וקצרת טווח, ושבודקים ומתאימים את הפוזיציה שלהם כמעט בכל יום מסחר. בטווח כזה, כשהשוק נע ברור לכיוון אחד בלי הפרעות, המינוף אכן עובד בערך כמו שהוא מבטיח. הבעיה מתחילה ברגע שמישהו קונה ומחזיק בלי לבדוק, בדיוק כמו שהיינו רגילים לעשות עם קרן מחקה רגילה - כי בניגוד למדד רגיל, כאן ה"טווח הארוך" הוא לא תמיד חבר שלכם.

למה זה כל כך שונה מקרן מחקה פשוטה

כל מה שהאתר הזה ממליץ עליו בדרך כלל - קרן סל שעוקבת אחרי מדד רחב, ללא מינוף, בדמי ניהול נמוכים - בנוי על הנחה פשוטה: שהזמן, בממוצע, עובד לטובתכם. ריבית דריבית, צמיחה כלכלית לאורך שנים, התאוששות אחרי משברים - כל אלה דורשים החזקה ארוכת טווח כדי לפעול, בלי תלות גדולה במסלול המדויק שבו הגעתם ליעד. בקרן ממונפת, הזמן לא עובד סתם נגדכם או בשבילכם - הוא מגביר כל מה שקרה בדרך. אם המסלול היה חלק וברור לכיוון אחד, כל יום נוסף של החזקה הגדיל לכם את היתרון על פני המכפיל הנומינלי. אם המסלול היה מקפצץ, כל יום נוסף היה עוד סיבוב של איפוס ששוחק את הקרן - גם אם בסופו של דבר המדד שאתם "עוקבים" אחריו יסיים בדיוק במקום שהתחיל. ההבדל מקרן מחקה רגילה הוא שאתם לא יכולים לדעת מראש איזה מהשניים יקרה, ושבניגוד למדד הרגיל, כאן זה לא משנה רק "כמה" אלא בעיקר "איך".

שורה תחתונה

קרנות ממונפות והפוכות הן לא גרסה "אגרסיבית יותר" של קרן מחקה - הן מוצר שונה לגמרי, עם מנגנון פנימי שמכפיל בשני הכיוונים, לא רק כלפי מטה. אותו איפוס יומי שיכול לשחוק אתכם בשוק דשדשני, יכול גם להאיץ אתכם בשוק שעולה בעקביות לאורך זמן - ומשקיע שהחזיק קרן ממונפת לאורך שוק שוורים ארוך וחלק יחסית יכול היה, היסטורית, להכות גם את המדד וגם את המכפיל הנומינלי שלה. הסיכון האמיתי הוא לא "השוק ירד" - הוא תקופה ממושכת של תנודתיות גבוהה, או נפילה קטסטרופלית שממנה ההתאוששות לוקחת שנים ארוכות (בועת הדוט-קום היא הדוגמה הקלאסית). אם אתם משתמשים בכלי הזה, השאלה שצריכה להעסיק אתכם היא לא רק "כמה זמן אני מתכנן להחזיק", אלא האם תוכלו להחזיק מעמד נפשית וכלכלית דרך ירידה של 80%-90% בדרך - כי זה בהחלט יכול לקרות, גם בתרחיש שבו בסופו של דבר אתם יוצאים מורווחים.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, מבוסס על דעתי האישית, ואינו מהווה ייעוץ פיננסי או המלצה מותאמת אישית. בדקו את הנתונים והתנאים העדכניים לפני קבלת החלטה.