האם הדולר אוכל לכם את התשואה?
אתם משקיעים במדד ה-S&P 500, השוק האמריקאי טס למעלה, אתם פותחים את חשבון ההשקעות הישראלי שלכם ומגלים שהרווח שלכם קטן משמעותית ממה שקראתם בחדשות. לחלופין, פתאום אתם מגלים רווח גדול מזה שציפיתם לו ביום של ירידות קלות בארצות הברית. איך זה הגיוני? התשובה נמצאת בשערי החליפין.
כשמשקיע ישראלי קונה קרן העוקבת אחר מדד זר שנסחר בדולרים, התשואה האמיתית שלו בפועל תלויה לא רק בביצועי המדד עצמו, אלא גם במה שקרה לדולר מול השקל באותה התקופה. כאן נכנסת לתמונה שאלת גידור המטבע שהיא אחת הדילמות המרכזיות, המבלבלות והחשובות ביותר של כל משקיע ישראלי.
הבעיה הכפולה: גם מדד וגם מטבע
ברגע שאתם קונים בשקלים קרן שמשקיעה במניות אמריקאיות, התהליך מאחורי הקלעים פשוט: הכסף שלכם מומר לדולרים, מושקע במניות של החברות במדד, ובסופו של דבר יומר חזרה לשקלים כשתחליטו למכור ולהוציא את הכסף בישראל. לכן, אם אתם קונים קרן לא מגודרת (שהיא למעשה ברירת המחדל ברוב המוחלט של המקרים), התשואה שאתם רואים במסך מורכבת משני כוחות שפועלים במקביל ולפעמים מנוגדים זה לזה:
א. ביצועי המדד במונחים דולריים, כלומר, כמה עלו או ירדו המניות נטו.
ב. ביצועי שער החליפין שזה בעצם איך הדולר התנהג מול השקל לאורך זמן ההשקעה.
במילים אחרות, אתם מקבלים חשיפה כפולה. מצד שני, קיימות גם קרנות סל מגודרות. קרן מגודרת משתמשת בכלים פיננסיים מתקדמים (כמו חוזים עתידיים על שערי חליפין) במטרה לנטרל לחלוטין את ההשפעה של מטבע החוץ. המטרה שלה ברורה: להעניק לכם את התשואה הדולרית המקורית של המדד, כמעט אחד לאחד, בלי שום קשר למה שהשקל עשה מול הדולר באותה תקופה.
דוגמה מספרית
כדי להבין את ההבדל העצום שזה יכול לייצר, נשווה שתי חוסכות היפותטיות - שרה ורחל. שתיהן מחליטות להשקיע 100,000 ש"ח בקרן ישראלית העוקבת אחרי מדד מוביל כמו ה-S&P 500.
שרה בוחרת בקרן מגודרת מטבע, כלומר היא מנטרלת את החשיפה לדולר. רחל בוחרת בקרן לא מגודרת, כלומר היא חשופה לחלוטין גם למניות וגם לתנודות השקל-דולר.
לצורך הדוגמה נניח ששער הדולר ביום ההשקעה עמד בדיוק על 4.00 שקלים. כעבור שנה, הכלכלה האמריקאית שגשגה ומדד ה-S&P 500 זינק ב-10% במונחים דולריים. נשמע מעולה לשתי המשקיעות, נכון? אבל בואו נראה מה קרה בינתיים במישור המטבע ואיך זה השפיע על התיק שלהן.
תרחיש ראשון: השקל מתחזק (הדולר צונח)
נניח שבמהלך אותה שנה הכלכלה הישראלית הפגינה עוצמה מיוחדת, השקל התחזק מול הדולר, והדולר ירד מ-4.00 שקלים ל-3.60 שקלים (מדובר בירידה של 10% בערך הדולר).
שרה בקרן המגודרת - בזכות מנגנון הגידור שלה, הקרן הצליחה לנטרל את נפילת הדולר. שרה נהנית מכל עליית המדד בדולרים, והתיק שלה עלה ב-10% בדיוק. ה-100,000 ש"ח שלה הפכו ל-110,000 ש"ח. הגידור עבד בדיוק כמו שהבטיחו לה.
רחל בקרן הלא מגודרת - התיק שלה נהנה מצד אחד מעלייה של 10% בשוק המניות האמריקאי, אבל מצד שני ספג ירידה של 10% בערך הדולר מול השקל. שני הכוחות האלו למעשה קיזזו כמעט לגמרי זה את זה. בפועל, לאחר ההמרה חזרה לשקלים, התיק שלה מסתכם בכ-99,000 ש"ח - ירידה קלה של כ-1% למרות עלייה נאה בשוק האמריקאי, כי התחזקות השקל בלעה כמעט את כל הרווח הדולרי כשהוא תורגם חזרה למטבע המקומי שלה.
תרחיש שני: השקל נחלש (הדולר מזנק)
כעת נניח תרחיש הפוך. נניח שהדולר זינק מ-4.00 שקלים ל-4.40 שקלים (עלייה של 10%).
שרה בקרן המגודרת - שוב, הגידור שלה מנטרל לחלוטין את התנודה במטבע, לטוב ולרע. היא מקבלת פחות או יותר את התשואה הדולרית נטו של המדד שעומדת על 10%. התיק שלה יעמוד על 110,000 ש"ח גם בתרחיש הזה. הגידור נעל אותה לתשואת המניות נטו ומנע ממנה להרוויח מהדולר.
רחל בקרן הלא מגודרת - התיק שלה חווה עכשיו אפקט כפול: הוא נהנה גם מהעלייה של המדד ב-10% וגם מהעלייה של הדולר ב-10% במקביל. האפקט המשולב הזה הקפיץ את התיק שלה משמעותית למעלה - עלייה כוללת ומצטברת של 21% בדיוק (תוצאת הכפלת שני האפקטים זה בזה, 1.10×1.10, ולא חיבורם הפשוט שהיה נותן רק 20%), והוא שווה עכשיו כ-121,000 ש"ח. רחל הרוויחה פעמיים.
המסקנה החשובה ביותר מהדוגמה הזו: גידור מטבע אינו מבטיח תשואה גבוהה יותר או נמוכה יותר באופן מוחלט. הוא פשוט כלי להפחתת תנודתיות, הוא מוציא את חוסר הוודאות של המטבע מהמשוואה, אבל כפי שראינו בתרחיש השני, הוא יכול בהחלט למנוע רווחים פוטנציאליים כאשר מטבע החוץ מתחזק. זהו כלי מובהק לצמצום סיכונים, ולא אסטרטגיה למקסום תשואות.
המחיר של הגידור: שום דבר לא בחינם
הגידור נשמע כמו פתרון קסם כדי לישון בשקט בלילה, אבל בעולם הפיננסי שום דבר אינו ניתן בחינם, במיוחד לא ביטוח. הפעלת מנגנון הגידור עולה כסף למנהל הקרן. מנהל הקרן צריך לרכוש ללא הפסקה חוזים עתידיים, לגלגל אותם, ולשלם עליהם עלויות נלוות הכוללות בעיקר פערי ריביות בין ישראל לארה"ב ועמלות שונות לגורמים פיננסיים.
לכן, לרוב תמצאו שדמי הניהול הרשמיים של קרן סל מגודרת מטבע יהיו גבוהים יותר מאלה של קרן מקבילה לא מגודרת. אבל זה לא נגמר רק בדמי הניהול המוצהרים. פערי הריבית עצמם בין המדינות יכולים לשחוק את התשואה נטו בקרן המגודרת, לפעמים בסדר גודל של עוד חצי אחוז, אחוז, או אפילו יותר בשנה, תלוי לחלוטין בתקופה הכלכלית ובסביבת הריבית. כלומר, משקיע בקרן מגודרת בוודאות משלם יותר, ומוותר מראש על חלק מהתשואה הפוטנציאלית שלו, כדי לקנות את אותו שקט נפשי מפני תנודות המטבע. לאורך שנים ארוכות, ההפרש בעלויות מצטבר בדיוק כמו אפקט הריבית דריבית, רק לרעת התיק שלכם.
למי מתאים כל מסלול?
כמו הרבה דילמות קלאסיות בשוק ההון, אין כאן תשובה אחת שהיא נכונה לכולם. משקיעים שונים, מנימוקים טובים ושונים משלהם, יכולים להגיע למסקנות הפוכות - וזה בסדר גמור. הבחירה תלויה מאוד באופי המשקיע, ברגישות שלו לסיכון, ובעיקר באופק ההשקעה שלו:
עבור מי שמשקיע לטווח ארוך מאוד (10, 20 או 30 שנה): היסטורית, תנודות מטבע נוטות פעמים רבות להשטיח את עצמן או להתאזן על פני עשורים. משקיעים שמזדהים עם פילוסופיית ההשקעה הפסיבית לטווח ארוך נוטים במקרים רבים לוותר על הגידור לחלוטין. הם מעדיפים לחסוך את דמי הניהול העודפים ואת העלויות הנסתרות של פערי הריבית, מתוך הנחה מבוססת שבטווח הארוך התנודות בשקל-דולר יקזזו את עצמן ולא יצדיקו את העלות השוטפת והוודאית של הגידור שנוגסת בתיק כל שנה.
עבור מי שמשקיע לטווח קצר-בינוני, או קרוב למשיכת הכסף: משקיע כזה מתכנן בבירור להוציא את הכסף בקרוב כדי להשתמש בו בשקלים בישראל (למשל קניית דירה, מימון לימודים, או יציאה קרובה לפנסיה). במצב כזה, פגיעה פתאומית וחדה בשער הדולר רגע לפני משיכת הכסף יכולה להיות הרסנית ולשבש לו את כל התוכניות. עבורו, התשלום העודף על קרן מגודרת מתפקד ממש כמו תשלום פרמיה על ביטוח הכרחי מפני פיחות חד בדולר שיפגע בכוח הקנייה השקלי שלו. זה לא אומר שהוא צריך לעשות את זה כמובן, כמו שהוא לוקח סיכון שהוא במדד ולא בקרן כספית הוא יכול לקחת גם את הסיכון של שער הדולר (אפשר גם תמיד לבדוק מה מצבו כרגע ולפי זה להחליט).
איך עושים את זה בפועל - נקודות לבדיקה
זיהוי קרן מגודרת: אם השם של הקרן מכיל את המילה מגודרת או מנוטרלת מטבע, מדובר בקרן שמפעילה את מנגנון הנטרול. לרוב, אם לא מצוין כלום בשם הקרן או בתשקיף אפשר להניח שברירת המחדל היא קרן חשופה ורגילה.
השוואת עלויות: הדרך הטובה ביותר לראות את המחיר היא לחפש את אותו מדד בדיוק באותו בית השקעות או חברה מנהלת (למשל קרן סל העוקבת אחר מדד ה-S&P 500) ולהשוות ראש בראש את דמי הניהול המוצהרים של הגרסה המגודרת מול הלא מגודרת. זה ייתן לכם מושג ראשוני על העלות הישירה שאתם משלמים.
חשבו מתי באמת תצטרכו את הכסף ובאיזה מטבע אתם עתידים להוציא אותו. ככל שיעד המשיכה קרוב יותר וההוצאה הוודאית היא בשקלים, לגידור יש הצדקה גדולה יותר. ככל שהאופק רחוק יותר והיעד לא מוגדר, המשקל של הגידור פוחת מול העלויות המצטברות שלו.
שורה תחתונה
החלטה בין קרן מגודרת לקרן לא מגודרת היא בסופו של יום החלטה על ניהול סיכונים. גידור מספק לכם יציבות והיצמדות טובה יותר למדד המקורי, אך זאת על חשבון עמלות גבוהות יותר, עלויות נסתרות שיכולות להיות משמעותיות, ואובדן פוטנציאל להרוויח כאשר הדולר דווקא מתחזק מול השקל. אין כאן מנצח ברור מראש, אלא התאמה עדינה בין רמת הוודאות שאתם דורשים לבין העלויות שאתם מוכנים לספוג לאורך שנות ההשקעה.