הקצאת השקעה לפי גיל

מתי הזמן הנכון להוריד את הרגל מהגז?

כשמתחילים להשקיע, העצה שמקבלים בדרך כלל היא פשוטה וברורה: שימו את הכסף בקרן סל על מדד מניות רחב, אל תסתכלו על התנודות היומיות, ותשכחו ממנו לעשרים או שלושים שנה. המנטרה הזאת עובדת מצוין עבור כסף שיש לו זמן, אבל מה קורה כשהשלושים שנה האלה כמעט נגמרות? או כשהמטרה "ארוכת הטווח" שלכם פתאום נמצאת במרחק נגיעה של שנה או שנתיים?

חוק המשחק שדיברנו עליו לא מעט באתר במדריכים השונים הוא פשוט: כסף שתצטרכו בטווח הזמן המיידי לא צריך להיות חשוף למצבי הרוח ולתנודתיות של שוק ההון. אם תהיה פתאום ירידה חדה בבורסה, לא יהיה לכם מספיק זמן לחכות שהשוק יתקן את עצמו, ולכן כסף כזה שמיועד למטרה קרובה מקומו במכשיר סולידי, יציב ורגוע כמו קרן כספית או פיקדון. מצד שני, כסף שלא תיגעו בו עשרות שנים יכול לספוג בשקט את התנודתיות בטווח הקצר בתמורה לפוטנציאל התשואה והצמיחה הגבוהים יותר שמציעים מדדי המניות לאורך זמן.

אבל המציאות של החיים היא לא בינארית של "מחר בבוקר" מול "עוד שלושים שנה". ככל שמטרה פיננסית הולכת ומתקרבת - בין אם זה יציאה לפנסיה, קניית בית, או מימון לימודים אקדמיים לילדים - הגישה המקובלת בעולם ההשקעות היא לא להמתין לדקה התשעים ואז להעביר הכל ממניות למזומן בבת אחת. במקום לשנות הכול בבת אחת, ההתייחסות היא למעבר חלק והדרגתי שבו משנים את הקצאת הנכסים.

למה הזמן הוא רשת הביטחון האמיתית שלכם

כבר ראינו ששוק ההון נוטה לתקן את עצמו ממשברים ולחזור לעלות, אם רק נותנים לו מספיק זמן לעשות את זה. נפילה בשוק שמתרחשת עשרים שנה לפני שתצטרכו למשוך את הכסף היא בגדר מכה קלה בכנף, ולפעמים אפילו הזדמנות לקנות עוד בזול. אבל נפילה שמתרחשת בדיוק בשנה שבה אתם מתכננים להתחיל להשתמש בכסף? זה כבר אירוע מסוכן שיכול לשנות לכם את התוכניות מן הקצה אל הקצה.

אם תיאלצו למכור מניות בדיוק כשהשוק סובל מירידות קשות כדי לממן את המחיה בפנסיה או לשלם את התשלום הראשון על הדירה שקניתם, אתם בעצם מקבעים את ההפסד לצמיתות. אתם לא משאירים לכסף הזה שום סיכוי להשתתף בהתאוששות שעתידה לבוא אחר כך, כי המניות האלה כבר נמכרו.

שני משקיעים, פרישה אחת: יעל מול דן

כדי להבין את המשמעות של התזמון וההקצאה, בואו נכיר את יעל ודן (אלו כמובן דמויות היפותטיות לחלוטין ומספרים שנועדו להמחשה בלבד, ולא תחזית לשום תרחיש ספציפי). שניהם הגיעו לגיל 65, שניהם עומדים לפרוש מחר בבוקר, ושניהם עבדו קשה והשקיעו בעקביות עד שהגיעו לתיק השקעות יפה של 2,000,000 שקלים כל אחד. 

דן מאמין גדול בבורסה ולחץ על הגז עד הסוף. הוא השאיר 100% מהכסף שלו בקרן סל מנייתית ממש עד ליום שבו חגג את מסיבת הפרישה במשרד. לרוע מזלו, בדיוק באותו חודש שבו פרש, הכה משבר הקורונה בשווקים והבורסות צללו ב-30%. התיק של דן התכווץ ל-1,400,000 שקלים בן לילה. בגלל שדן כבר לא עובד וצריך למשוך 10,000 שקלים כל חודש כדי לממן את הוצאות המחיה שלו, הוא נאלץ עכשיו למכור מניות במחירי רצפה של משבר. כל מניה שהוא מוכר עכשיו אבודה לתמיד, ולא תחזיר את עצמה גם כשהשוק יתקן כלפי מעלה בהמשך.

יעל, לעומת זאת, למדה קצת על הנושא והתחילה לתכנן קדימה. כשהגיעה לגיל 55, היא התחילה תהליך הדרגתי של ניהול סיכונים. בכל שנה שעברה, היא העבירה אחוז קטן מהתיק שלה ממניות לנכסים סולידיים יותר כמו קרן כספית או אגרות חוב בטוחות יחסית. כשהגיעה לגיל 65, התיק שלה כבר היה מאוזן והורכב מ-60% מניות ו-40% נכסים סולידיים שמקבעים את הערך שלהם במידה רבה. 

כשאותו משבר של 30% הכה בשוק ביום הפרישה שלה, רק החלק המנייתי בתיק שלה ספג את המכה. התיק כולו ירד לאזור ה-1,640,000 שקלים. אבל מה שהרבה יותר חשוב מזה: יעל לא צריכה למכור אף מניה בהפסד אפילו פעם אחת. היא יכולה לממן את המשיכות החודשיות של ה-10,000 שקלים רק מתוך החלק הסולידי והבטוח של התיק במשך כמה שנים טובות, תוך כדי שהיא נותנת לחלק המנייתי שלה את כל הזמן שבעולם להתאושש, לחזור לעצמו, ולהמשיך לצמוח.

נקודות למחשבה על הקצאת הנכסים שלכם

הפנסיה בישראל - יש מקומות בעולם בהם כל אחד "יוצר" לעצמו פנסיה, משקיע כסף כל חודש ובגיל פרישה מושך אותו לאט לאט. בישראל לרוב האנשים יש קרן פנסיה, בקרן פנסיה הסכום שתקבלו תלוי בסכום הכסף שיש לכם ברגע הפרישה, כלומר, פרישה בזמן הלא נכון תקבע את ההפסד על כל התיק! בגלל זה כשמתקרבים לגיל הפרישה נכנסים ובודקים מה מצב השוק כרגע (בהנחה שהשקענו ב S&P500), אם הוא נמצא באיזור השיא שלו אפשר לעבור למסלול סולידי יותר שרק ישמור על הסכום ויעלה לאט עד לרגע הפרישה, אם השוק נמצא במשבר או רחוק משיאו אנחנו לא ניגע במסלול ונחכה שהשוק יחזור לעצמו. זה יכול לקחת גם שנתיים וזאת בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים כמה שנים לפני הפנסיה מה המצב של השוק. כמובן שכשהשוק יחזור לעצמו נעביר את הכסף למסלול סולידי עד הפנסיה.

השקעה היא לא החלטה של שגר ושכח לנצח. לבנות תיק השקעות טוב ולהניח לו זה צעד ראשון מעולה שחוסך התעסקות מיותרת, אבל כדאי להציץ מדי פעם (נגיד אחת לכמה שנים) כדי לוודא שפרופיל הסיכון הנוכחי בתיק עדיין מתאים למרחק שלכם מיעדי הכסף. אם פעם הייתם רחוקים עשור מהיעד, היום אתם קרובים יותר, ורמת הסיכון צריכה להילקח בחשבון.

המטרות מתגנבות בשקט, פתאום הילד מגיע לגיל אוניברסיטה וצריך לעזור לו, או שפתאום החלטתם שהגיע הזמן לקנות את הדירה שרציתם בעוד פחות משנתיים. מטרה שהוגדרה פעם "לטווח ארוך" יכולה להפוך מהר מאוד למטרה של טווח קצר, ואז נדרשת מחשבה על התאמה של רמת הסיכון לאותו חלק ספציפי בכסף שמיועד למטרה הזו.

המחיר של זהירות יתר - בדיוק כמו שיותר מדי סיכון קרוב למטרה הוא מסוכן, גם לברוח לחוף המבטחים מוקדם מדי עלול לגבות מחיר אמיתי וכואב. להעביר את כל הכסף שלכם לקרן כספית או לפיקדון עשרים שנה לפני הפנסיה או לפני שתצטרכו אותו, אומר שאתם מוותרים מרצון על שני עשורים של פוטנציאל צמיחה ואפקט הריבית דריבית של שוק ההון. לפעמים הסיכון הגדול ביותר הוא לא לקחת מספיק סיכון בזמן הנכון.

שורה תחתונה

הרעיון של התאמת תמהיל ההשקעה וצמצום חשיפה לתנודתיות ככל שמתקרבים ליעד הוא קונספט לימודי חשוב וידוע בעולם הפיננסי שנועד לנהל סיכונים בצורה הגיונית. עם זאת, חשוב לזכור שאין כאן שום נוסחת קסם או תשובת בית ספר אחת שנכונה לכל האנשים. הקצאת הנכסים האישית שלכם תלויה לחלוטין במטרות הספציפיות שלכם, בסיבולת הסיכון שלכם, ביכולת שלכם לישון בלילה כשיש תנודתיות, ובטווח הזמן המדויק שנשאר לכם. 

את השקלול המורכב הזה רק אתם יכולים לעשות עבור עצמכם מתוך היכרות אמיתית עם הצרכים שלכם, או לחלופין לבחור לשבת עם איש מקצוע בעל רישיון שמכיר את התמונה המלאה שלכם ויידע להתאים לכם אסטרטגיה אישית.

הערה: המידע במאמר זה מוגש כחומר רקע לימודי כללי בלבד ואינו מהווה בשום צורה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני או המלצה לפעולה. הקצאת נכסים היא עניין אינדיבידואלי וכל החלטת השקעה צריכה להתקבל באופן עצמאי בהתאם לנתונים, לצרכים ולמטרות האישיות של כל משקיע.